1.אין קשר בין מציאות לדמיון, באמת, נו...זאת לא את!
2.הסיפור אינו ממש נובלה אך מישהו החליט שיהיה..אז מה לעשות.

חלק א'


איך אני אוהב להזדיין, אני יודע את זה מהיום שנולדתי. פשוט אני
מרגיש דחף להזדיין כל הזמן, לא שיש לי סיכוי או שהרבה רוצות
אותי..אבל מאז הפעם הראשונה שלי יש לי מן שמחת חיים לא מוגדרת,
הכל תודות לשרון.
לא ממש תכננתי להזדיין ולא תכננתי שום דבר מיני, היא
פשוט..עזרה לי ממש בחיים. לא ממש הייתי בטוח בכלל שיהיה בנינו
משהו, אבל איך מה שקרה..ומה שקרה, ממש מעורר פליאה שהדבר אינו
נשלט על ידי אלא בעצם מין שילוב פסיכולוגי בין גורל, מזל
וטירוף של מישהו מסוים (אני, או היא).
בבקשה תנו לי לספר לכם איך כל המערכת המורכת שלנו התחילה,
וכמובן, על הפעם הראשונה שלי...;

לילה אחד באיזושהי מסיבה ניסיתי להתעלם מטל היפיפייה, לא ממש
חשבתי שיקרה משהו מיוחד אם אני לא ממש אשים לב אליה ואחפש
מישהי אחרת..היא לא תמות לי.
וכך ישבתי בצד ורק דיברתי לעצמי וניסיתי להבין ולהסיק מה קורה
לי ולכל מה שסביבי, הגעתי למסקנות אחידות שנכונות ללא עוררין:
אני בחור משעמם, פחדן ולא מערוב חברתית.  ממש 'דפאק'.
אחרי כמה דקות של שיחה עם עצמי שרון ניגשה עליי, היא נופפה
בידה והתיישבה לידי.
"היי..", אמרתי.
"היי..".
שתיקה השתררה במשך כמה שניות בעוד שנינו בהינו באוויר או בכל
דבר אחר שנראה שם באזור.
"..אז..מה נשמע?", היא שאלה בשקט.
"יופי, יופי. אצלך?"
"יופי.."
לאחר ישיבה בדממת המסיבה מספר דקות היא התחילה למזמז לי את
אזור הרגל העליונה (מהברך ועד, כמעט..כמעט ..השטרול-פין),
שתקתי.
די נהניתי מזה דווקא, מיד עלו במוחי רעיונות יותר מסובכים ולא
הגיוניים, ניסיתי שלא לדבר איתה על זה אז פשוט היא המשיכה
לעשות לי דברים לא קונבנציונלים ברגל בזמן שאני התקרבתי אליה
על הספה לאט לאט.
"מה...מה את עושה?", לחשתי לה.
היא חייכה. "זה לא נחמד?"
"כן, בטח..", אמרתי בצחוק ובהנפה מהירה עברתי לעשות דברים
חפוזים ברגלה הימנית, בצורה חולנית במידה מסוימת, אבל אין
ברירה.
את שרון אהבתי בצורה זו או אחרת כבר משנה שעברה, בהתחלה
כזרה..אחר כך כידידה, ולבסוף כידידה שוב, השוב מגיע לאחר שהיא
שנאה אותי כי הצעתי לה להיות איתי בשלב מסוים.
כל כך פחדתי לדבר איתה ברצינות או להזמין אותה לצאת איתי,
ידעתי שעבר הרבה זמן ומאז התקרבנו והתרחקנו וגם אני והיא
השתנינו מהרבה סיבות, פשוט שתקתי ונתתי לזמן לעשות את שלו.
"תגיד, מה ההבדל בין שבת עושה לבן ביד לבין זה שהוא מקיים איתה
יחסי מין מלאים?, כאילו..מה טוב בזה?"
הייתי צריך מספר דקות בשביל לחשוב על תשובה הגיונית לשאלה
מוזרה זאת, שאני ללא ספק לא יודע מאיפה היא הקריצה אותה. ידעתי
שבמשך חצי שנה הצעתי לה הצעות מגונות כאלו ואחרות בחצי אמת-חצי
צחוק, היא הבינה את זה בגלל שאני נער מתבגר..אבל היא אף פעם לא
חפצה בשום דבר מיני איתי, או בכלל..אהבה.
"נו..את יודעת, זה הזוגיות!", התחלתי להתלהב בעוד אחד
מהמנולוגים שלי (ברגע זה 2 אנשים התיישבו לידענו ולטשו בי
עיניים על כך שאני ממזמז לה את הברך והיא עושה פרצוף של כמעט
גומרת), "אנשים יותר נהנים- גם בגוף וגם בלב, כאשר הם מבצעים
את העיליות שבזוגיות, מין..זה פשוט, יותר טוב!", סיימתי
והשתקתי אותה. היא שתקה לבד בכל מקרה.
"..רוצה אולי לנסות?", שלפתי במהרה והסתכלתי לשום מקום.
"..נראה", היא חייכה והתרוממה ממקומה בעודה כמעט נוגעת לי שוב
בשטרול כאשר היא מתרוממת, היא חייכה והתנצלה. אני..דווקא
רציתי.
המשכתי לשבת שם ולחשוב, אולי יצא מזה משהו..אולי אהיה בינינו
משהו הפעם, כולל הכל, עד הסוף..אהבה ללא פשרות.
'סטאח!', קו המחשבה שלי נקטע כאשר איזה חבר אידיוט נתן לי כאפה
ב'צחוק', התרוממתי ועשיתי לו את תרגיל הקוף המרקד, הוא לא הלך
שבועות..
מאז המסיבה וכל פעם שהתראינו, בבי"ס או בימי שישי או בכלל
התקרבתי אליה ודיברתי איתה, גם באייסיקיו ובכל אפשרות שיש לי,
ממש נהייתי רציני בעניינה, היא דווקא חשבה שאני מנסה להיות
ידיד יותר טוב שלה. הרי לא כל בן צופה ב"דוסון קריק" ועוזר
לידידה שלו עם בעיות חברתיות.

הגיע חנוכה, הזמן לסדר את החדר שלי בקלילות וביסודיות. התחלתי
מהארונות ואז עברתי לרצפה ולבסוף לספרייה, לקח לי משהו כמו
יומיים בגלל כמות הדפים שהסתובבו בין המגירות. לקראת הסיום
פתחתי פתק מסוים שהיה בפינת מגירה מסוימת בפינה מסוימת של
הספרייה שלי, נראה שם קטע מודפס של הודעת אייסיקיו משרון:
"טוב, עזוב אותי..עוד שנה תבוא אליי...ותאונן לידי או משהו,
טוב?
             רק שיהיה לך טוב..אתה יודע"
חייכתי, נזכרתי בעבר ובמה שקרה, הסתכלתי שנית על הדף ושמתי לב
שהתאריך המוטבע ליד הכינוי שלי הוא 20 ל1, ככה שגיליתי שיש לי
עוד חודשיים פלוס מינוס.
שרון היא בת 15 כמוני, לא כל כך בוגרת, ככה שלא ידעתי אם יהיה
לי בכלל סיכוי לממש את ההבטחה או כל דבר כזה אחר, היא אל ממש
מעונינת בחבר ובכלל, לא עשתה שום דבר יותר מנשיקה בלחי אני
חושב.
באותו רגע הפסקתי לסדר ונכנסתי לאייסקיו, במקריות רבה היא היתה
מחוברת.
"..הממ, שלום!- זוכרת את ההבטחה שלך לפני שנה בערך..עם המה
שנעשה בחדר שלך?"
"במעורפל..", היא ענתה במהרה.
"יופי!, יש לנו עוד חודשיים!", הוספתי "(:"
"נדבר..נדבר אז..ביי", היא שלחה את ההודעה ומיד התנתקה..היא לא
נקראה ממש עצמה, שרון שאני מכיר..ואוהב, דבר ממש מוזר.
לשמחתי ולהגנתי בחודשיים שלפני חנוכה קצת התרחקתי ממנה, לא
בכוונה שלא דיברנו או משהו אבל פשוט לא רציתי שנהייה ידידים
טובים מדיי, עוד היה לי זיכרונות שאני רוצה אותה..כל פעם שהיא
מזמזה לי את הרגל כמו שאהבה..הזכירה לי את העובדה המצערת.
'לעזאזל', אמרתי לעצמי וישבתי על המיטה לחשוב.
ידעתי שאם אני אשכח מזה אולי היא תרגיש הקלה...אבל לא ארוויח
כלום, ואם אני אעשה את זה..היא טיפה חרמנית..אז היא תסכים וזה
יהיה דבר מוזר שלשנינו שאין לדעת את ההשלכות אליו.
לבסוף החלטתי לאחד בין השנים..שאני אתקרב אליה..ואז ברגע
האחרון אזכיר לה, עד אז אני אנסה להתקרב אליה, אפילו אציע לה
לצאת או משהו..

"החיים ממש משעממים!", העליתי נושא חדש בשיחתנו.
"בהחלט..כן", שרון אמרה.
"..ממש משעממם לי כאן בתיכון ובכלל..הכל!"
"מה לעשות..אין כלום.."
"מה לעשות?", משכתי אותה עוד יותר למצוא לי תשובה.
"..תמצא אנשים וזה..",
"אני לא רוצה אחרים..רק אותך.", אמרתי בסוג של ליקוק-נסיון
לחיזור.
"(:", אמרה.
"..כן..", אמרתי בבושה.
"אז..נוכל להיפגש..כן..לדבר וזה"
"אני אשמח! רעיון מצוין!"
"כן.."
"אז מתי?", רציתי שזה יהיה אפילו באותו רגע, לא יכלתי לחכות
כבר.
"הממ..נראה, אולי יום שלישי או משהו.."
"יופי, כן!! אני אשמח!, נלך לאנשהו..או נשב איפשהו"
"בהחלט...ביי!"
לא חשבתי כל-כך היא אי פעם תחפוץ לשבת איתי ולדבר לבד בפגישה
קבועה מראש, לא כל כך ידעתי שאנחנו ידידים קרובים כל כך..תמיד
חשבתי שזה המקום של אלעד, לעזאזל איתו.
מיד התחלתי כרגיל לחשוב על דברים מוזרים שיכולים לקרות ביננו,
חלומות מתוקים במיוחד ופנטזיות נעורים, הכל נמחק ברגע שנזכרתי
שאני אני והיא היא.
כל הלילה לא הצלחתי להרדם, הייתי עסוק במחשבות עליה ועל מחשבות
שאני איתה לבד ואיך פתאום מתגפפים ועושים דברים לא חינוכיים
(לא נרחיב, הסיפור מוגדר כpg13), כל כך קשה לי להרגיש כלפיה
דברים.
הימים עברו לאט לאט, לבסוף הגיע יום שלישי ונפגשנו כמו שתכננו
אחרי בי"ס, באתי אליה לבית והיא ירדה למטה והלכנו ישר לטייל,
כאילו הכל מוכן מראש.
"אז..לאן את רוצה ללכת?"
"הממ, לא אכפת לי.."
"..צריכים מקום פרטי..לבד..את יודעת.", הוספתי כמה קריצות
ותנועות מגונות עם הידיים.
"כן..גרר", היא אמרה ולטפה אותי בצורה זו או אחרת.
"לקניון?"
"קדימה..", היא הובילה.
ישבנו בקניון ודיברנו גם, לא ממש עליה ועליי אלא על כל הדברים
שמסביב, חיפשנו לה קצת חזיות ואכלנו , סך הכל נהנו.
לאחר כמה שעות התהלכנו חזרה לביתה, הייתי חייב ללוות אותה ואם
לא אביה היה הורג אותה או משהו.
"..אממ, זוכרת אז בח'..רציתי אותך..כן", אמרתי בחצי חיוך.
"כן..כן..", היא שיתפה פעולה.
"אם זה יחזור..תכעסי?", אמרתי בשקט.
"..לא יודעת, לא יודעת מה זה יאמר"
"אבל.."
"שקט..באמת, יום יפה עבר, לא נדבר על כלום דברים, הפעם..", היא
הגבירה את קצת הליכתה.
"..נורא נהנתי, נפגש שוב?"
"בטח! מתישהו.", היא חייכה וחיבקה אותי, משם כבר הלכה הביתה
ואני חזרה לאוטובוס, מדבר לעצמי ומנסה להבין איזו שטות עשיתי.


חלק ב'


כך הזמן עבר ונפגשנו עוד כמה פעמים וממש ניסתי להעלים את
העובדה המצערת שאני רוצה אותה, עד שהגיע ינואר.
בערך כל יום הסתכלתי בדף עם ההבטחות שלה למין וחיכיתי ליום
הזה, סימנתי ממש כל יום שעובר, נראה בתאריך ה20 סימון אדמדם
מיוחד ליום הנשגב, וגם ב19 יום הולדת לשרוני.
"כולם! אבל כולם! מוזמנים ליומהולדת שלי, אצלי בבית..יום שישי
ה19, כמו שידוע לכם..נשארים עד הבוקר!", היא השאירה הזמנה
לכולם באייסיקיו בעודי לא הייתי מחובר, חשבתי קצת ושתקתי. אני
אקנה לה דיסק, ללא ספק.
ביום רביעי שלפני היומהולדת קפצתי לקניון וקניתי לה דיסק ב70
שקלים עגולים, לא חשוב איזה. משם קפצתי להפנינג וקניתי גם ברכה
חמודה כזאת עם דובים ובלונים וזה, רציתי להיות הכי חשוב לה
במסיבה, הכי יקר. בכלל כבר כמעט שכחתי מה20 לחודש.
"אוף..", היא קיטרה לי ביום חמישי, שלפני יומהולדתה.
"מה קרה שרוני?", ישר ניסתי לעזור.
"..זאת..דנה, הם עשו את זה!"
"דנה ואלעד?! עשו מה?", ישר מוחי החל מערבל סיטואציות מוזרות.
"אתה יודע!, מין!", יכלתי להרגיש שהיא כבר בוכה.
"..אבל..אה..אה..", לא היה לי הרבה מה להגיד.
"חשבתי שהוא יהיה איתי, אבל היא הזונה..חברה שלי חשבתי, אין לי
אף אחד בעולם הזה!"
"לא..שרוני, יש לך אותי! באמת", ניסתי לעזור ולהתעלם מעובדה
שחבר שלי פתח מישהי.
"כן?"
"מבטיח!"
"תמיד?"
"תמיד!"
"יופי, טוב, יש לי שיעורים, חייב לזוז! יהיה בסדר, מזל טוב
מחר! חייכי!", אמרתי ויצאתי מיד, הרגשתי שכואב לה והכל, הרי
הידיד הכי טוב שלה זיין חברה הכי טובה שלה, מצב ביש.
וכך ערב שישי הגיע, נסעתי עם אסף ועוד מישהו למסיבה, כל אחד עם
המתנה המקורית שלו.
נכנסו, חיבקנו, אמרנו מזלטובים ואפילו נישקתי אותה בלחי!, רק
אותה!, אף פעם בשום יומולדת לא נישקתי מישהי בלחי, אפילו לא
לאף אחת אחרת.
אחרי כל השמאטס של הכניסה קפצתי ישר לספה בסלון ודיברתי עם
חברים וחברות והעברנו דאחקות מוכרות וכד'. שרון נראתה מאושרת
מאוד, גם אני.
אפשר לסכם את השיחות שלי עם חבריי ב'בלה בלה בלה', לא משהו
חשוב במיוחד וכמובן שלא מעניין במיוחד.
הגיעה שעת החצות, לפתע הפלאפון שלי השמיע קול מנגינה מוזר,
פתחתי אותו והפלאתי לגלות ולהיזכר ששמתי תזכורת לתאריך הנשגב,
ה20 לינואר, התרוממתי לאט והלכתי לשרון.

הגעתי בדילוגים וחיוכים אליה לחדר, בדיוק דנה יצאה משם בצעקות,
נראה כי הן רבו או משהו כזה בסגנון, שרון ישבה שם על המיטה
ובכתה.
דפקתי בדלת, "מה?!", היא צרחה בלי להסתכל מי זה.
"שרונו'ש?..הכל בסדר?"
"אה, זה אתה..כן, כן!"
"לא נכון!", התעקשתי, "מה קרה?"
"אני אבין!", אמרתי וחייכתי, מיד קפצתי לשבת לידה על מיטה,
נתתי לה חצי חיבוק לתמיכה.
"שוב רבת איתה בגללו?", נאנחתי.
"כן..כן, נמאס לי מכולם!"
"דיי, תירגעי..יהיה בסדר!", ידעתי ששום דבר לא יהיה בסדר, אבל
עדין ניסתי לתמוך.
"עזוב! אף אחד לא אוהב אותי וכלום..שום דבר, אני אשאר בתולה
זקנה וזה.."
"לא את לא..", ניסתי להמשיך אבל בדיוק אז החתולה שלה קפצה עליי
והתחכחה בי בצורה מבדרת. שרון צחקה, היה לי טוב.
"אני..אני אוהב אותך", אמרתי ופתאום שתקתי.
היתה, כמו תמיד..דממה, שנינו חשבנו ולא ידענו מה לעשות, אני רק
רציתי לברוח ולא ידעתי שום דבר..מה אני אעשה..היא חייכה.
"באמת?"
"כן! מאוד, אני לא יודע..הייתי חייב להגיד לך!"
"וואוו", היא אמרה בתהלהבות ושתקה.
"אז?."
"נהיה ביחד..", זה היה פשוט מזה שזה אמור להיות, נראה כאילו
היא רצתה אותי או משהו..או סתם רצתה להשתמש בי, אני לא יודע,
שמחתי בכל מקרה.
"מגניב..ו..?..את יודעת, היום ה20..ה20!", הזכרתי לה
וקרצתי.
"אה, אני יודע..זה טוב, כן..עכשיו..הכל מצוין, תודה שנפתחת
עליי..", חייכנו אחד לשני, כמעט התנשקנו אפילו.
אסף נכנס לחדר, "אני הולך..אתה בא?", הוא שאל חצי מעולף.
"הוא לא בא..הוא נשאר כאן.", שרון אמרה. אני שתקתי, היא חייכה
ואסף עשה 'גרר'.
"כן?", אסף אמר בתמיהה.
"..טוב,כן, אני ישן אצלה..."
"אוקי, מוזר, ביי", אסף גם ניסה להבין מה קורה אבל הוא פשוט
וויתר מפאת כמות האלכוהול ששכנה בבטנו.
"את רצינית?"
"כן..למה לא, אולי אפילו נהנה קצת..", היא קרצה וקיפצה מהמיטה
אל עבר האנשים שכמעט מתכוננים ללכת.

כולם יצאו ואני והיא ישבנו בחדר שלה על המיטה, שתקנו.
"אז..מה?", שאלתי.
היא שתקה.
"שרון?", הגברתי את קולי מחשש לגלות כי היא חרשת.
האמת היא שלעולם לא חשבתי שיקרו לי דברים כאלו, שהיא תהיה
איתי, שנהיה לבד..ושהיא היא תסכם באיזושהי צורה, הכל היה טוב
ורק חיכיתי לגרוע ביותר.
"..אז..ה20...היום!, נעשה משהו?"
"לא..לא יודעת, לא עכשיו..", היא לחשה ונראה שמשהו מפריעה לה.
"אוף", אמרתי לעצמי. כבר ממש היתה לי זקפה וממש הייתי מוכן
שנעשה משהו, גנבתי מהחדר של אח שלה קונדומים וממש רציתי שנעשה
את זה. החתולה שלה עברה לידי.
"טוב..עדיף משהו לפחות..", אמרתי לעצמי ותפסתי את החתולה
והתפשטתי.
"מה אתה עושה?!", היא צרחה כאחת שהולכת להתפוצץ מצחוק.
"אני..אני, לא יודע..חייב לעשות משהו!"
"עזוב את החתולה המסכנה!", היא אמרה והעיפה אותה מידי.
"טוב אז?", נזפתי אליה.
"יאללה!", היא צעקה וקפצה אליי.
אני לא הייתי שוכח מה קרה אף פעם, בתחילה התנשקנו לאט לאט,
כאילו ניסינו אחד את השני אך לאחר מספר שניות כבר ממש אכלנו
אחד את השני ונגענו בכל מיני מקומות שרוב האנשים בגילי לא
יודעים שקיימים אצל בנות, הפשטנו אחד את השני לאט לאט עד
ששנינו היינו ערומים. עצרתי אותה.
"למה את עושה את זה?, אמרת שאני רק אעשה לידך ביד או משהו..",
אמרתי בזמן שהיא בחנה את השטרול שלי.
"כי..כי אני רוצה!, צריכה..אתה יודע", היא צעקה ומיד השכיבה
אותי חזרה.
"אוף, טוב..מילא", אמרתי והמשכתי.
עברנו כמומחים את כל סוגי המין והתנוחות, בתחילה חדרתי אליה
במהירות על, ממש שכחתי שזוהי הפעם הראשונה שלי ושלה. דם ניקז
מערוותה על הסדינים, נראה שהיא סובלת אך נהנית בכל מקרה.
המשכתי לדחוף בחוקה בזמן שלשתי את שדיה שנראו גדולים יותר מאשר
במציאות, כל הזמן חייכתי, גם היא. לבסוף גמרתי, היא קצת אחרי,
ממש עשיתי לה טובה שהמשכתי, היא המשיכה לשחק בגופי ואני בגופה,
לאחר מספר דקות היא נשכבה מתנשמת בקולי קולות.
"זה היה טוב.."
"כן.."
"כן..", היא אמרה ונשקה לי.
"וואו, אמרתי לעצמי, פעם ראשונה..זה בעצם היה נהדר!", ניסיתי
לסדר את הנשימה שלי ואת ההגיון שלי.
"כן..נעשה את זה שוב מתישהו.."
"אנחנו..אנחנו לא עושים את זה מהר מדיי..את יודעת?, רק נהיינו
ביחד היום!"
"לא..אנחנו רק בני 15, או, הממ,- 16.. מכירים כבר 4 שנים
ככה..אתה יודע, זה בסדר!", היא חיבקה אותי ונשכבה על המיטה,
ערומה לגמרי.
"טוב, נו..", אמרתי ונאנחתי.
לפתע היא התרוממה, נראתה שפוכה לגמרי ושלחה יד לכיוון אזור
חלצי, לא יכלתי לעשות זאת שנית אז ברחתי אחורה בקפיצה קטנה.
"תירגע..", היא אמרה בקול מלטף ושלחה יד לעבר הברך שלי.
לפתע היא התחילה לגעת ולדגדג אותה כאילו אין מחר, תמיד ידעתי
שהיא אוהבת את זה, עשיתי גם לה את זה במשך מספר דקות, ערומים
לגמרי.  לאט לאט פג חיוכה והיא נרדמה כמו תינוק.
מימינה ראיתי את החתולה שלה, שרון כבר נרדמה, חשבתי קצת ואחרי
שהבנתי שאין ברירה ניגשתי לגמור את העניינים עם החתולה.

ממש נהניתי באותו לילה, שני זיונים, חברה חדשה, יזיזה
זיאופילית חדשה, וגם עתיד ורוד יותר. כמעט כל פעם שנפגשנו
ויצאנו עשינו משהו מיני, בזהירות כמובן. ממש אהבתי אותה, ייתכן
שהיא בעצם המשיכה לשכב איתי ולנהל איתי יחסים וזה בגלל שהיא
רצתה להתנקם בדנה ואלעד, או שאולי היא בעצם אהבה אותי?, לא
ידעתי ולא אדע.
אני ויתרתי כבר על המחשבות שלי, אני המשכתי איתה בגלל שאהבתי
אותה, וגם בגלל החתולה שהיתה ללא ספק הרבה יותר טובה ממנה.



#שטרול= זין