אני אנפית-הבקר
צועדת לצידו של העדר
אך איני מזיקה כל-עיקר.
אין ברצוני להכפיש ורק ליידע כל איש
עד כמה אכזרי הוא הטבע:
הפרעוש נצמד לעורה של בהמה
ומוצץ בתאווה את דמה;
הפרס חג במרום מצפה למותה
כי מעדן מלכים עבורו נבלתה;
האדם גר על גב ההר, מגדל בהמות;
מאביסן כיאות - והן לא יודעות
שחומד הוא בשרן ועורן חפץ ללבוש.
אני, אנפית-הבקר, שבגלל חיבתי לעדר,
אני צדה חרגולים וחגבים,
לבל יטרידו אותו בדרכו.
מה שאני עושה לחרגול ולחגב שצדתי -
זה סיפור אחר שלא נוגע לסקירה זו.
על כך אכתוב בסקירה אודות "המעשים
ההכרחיים למען קיום אנפית הבקר.".
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.