בין שלל המיילים ממצחיקים בטירוף, עד מזויעים וגסים, שמגיעים
אלי מנדב מירום, הסתתר לו בוקר אחד, קטע אינסרומנטלי נפלא, פרי
יצירתו, שכבש אותי משמיעה ראשונה.
הקטע היה בנוי למעשה כפלייבק, עם פתיחה, סולו, וסיום, אלא
שהשיר...עוד לא ממש נולד :).
קיבלתי רשות מנדב לעשות בו כרצוני, והתוצאה כאן לפניכם.
בסוף היום
אתה מסתכל אלי
שואל מה עובר בי
ואם עצובות עיני
קצת מהורהרת
יושבת סופרת
רגעים מתוקים
שבלב אני שומרת
שקט עכשיו
עוטף מכסה עלי
ורגע לרגע
חומקים בין אצבעותיי
הייתי לוחשת
שרה אליך
הושט לי ידיך
ומבט עיניך
בוא אהובי
בוא תתקרב אלי
לאור הירח
לטף אותי בפניי
חסר לי עוד רגע
שלי ושלך
עד הזריחה
נצליח לרקום אחד אולי
תן לשקט לעטוף אותך
קח ממני אקבל
עוד רגע אחד לספור
עוד רגע אחד לשמור
שיהיה שלנו
שיהיה שלנו
בסוף היום הזה...
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.