אצבעותיו רכות כנגד שלה, שעה שהצמידו את קצות כריותיהם. הם היו
לבד באותו הערב, הוריו נסעו לסופשבוע והיא הוזמנה לבלות אצלו
את הערב.
שניהם ידעו מה הולך לקרות - שניהם ציפו.
אף אחד מהם לא העז לחשוב על זה.
והנה, שניהם, עומדים האחד מול השני, בחדר השינה שלו - מסתכלים,
בוהים, מהססים. פשוט שם.
וזה בסדר למתוח את הדקות - כי יש להם את כל הלילה.
היא רוצה שיתפשט - והוא נותן לה רשות חסרת מילים להתעסק
בכפתורי חולצתו. היא לא מהססת ושולחת יד כמעט בטוחה מדי אל
הכפתור העליון - פורמת אותו. הכפתור הבא קשה יותר לפרימה, כך
נראה - כי אצבעותיה הרועדות מסתבכות בו. הוא תופס את ידיה
ומכוון אותן אל הדרך הנכונה יותר להשאיר גם את הלולאה הבאה
ריקה.
הוא שומע את נשימותיה - ופתאום הוא בטוח - שאם ייסע רחוק
במיוחד - הקולות שהיא מפיקה ילכו איתו.
הוא מעדיף שלא לנסות את התיאוריה החדשה שלו ברגע שבו הוא מגלה
שנשימותיו זהות לשלה.
הנה, הכפתור האחרון בחוץ ונדמה שרק בפינה נידחת של מוחו הוא
קולט שאצבעותיה הודפות את החולצה שלו מעל כתפיו, מסירות את הבד
בעדינות ונותנות לו לצנוח את הרצפה בערימה מבולגנת.
הוא פולט נשיפה שלא ידע שהחזיק והיא שוב מסתבכת עם בגדיו
העליונים - היא מנסה להוריד את הגופיה הלבנה שלו - הגופיה
שהחלה להצהיב מרוב כביסות והוא מוצא את עצמו מתחרט שלא לבש
משהו חדש יותר, נקי יותר.
היא לא שמה לב לזה ואת פריט הלבוש הנוכחי שהתעסקה בו, היא
מצליחה להוריד בקלות - כמעט לחוצה שמא יברח לה באמצע.
הפעם, היא לא ממשיכה אל שאר הבגדים שמעליו - אלא בוחנת את מה
שעומד מולה - מעבירה את מבטה על כתפיו הרחבות, נאבקת בדחף
להעביר את אצבעותיה הקרירות כנגד שכמותו הגבריות, כציירת
המפתחת לראשונה רעיון חדש ליצירת אומנות.
אישוניה עוקבים אחר העליות החדות של חזו - למעלה, למטה. גופו
נאבק בריאותיו שסירבו לנשום תחת מבטה.
כשאצבעותיה מקיימות מגע לראשונה עם עור חזו הוא רועד בהרמוניה
כמעט מושלמת עם רעידותיה שלה והיא מרגישה את אפה צורב ואת
עיניה מתערפלות.
באיזשהו שלב, המגע באיטי הופך לאינטנסיבי יותר וכפות ידיה
כאילו צורבות בבשרו, מסמנות את גופו כשלה ושלה בלבד.
ידיה עוקפות את גופו ואצבעותיה משתלבות אחת בשניה שעה שהיא
סוחפת אותו לחיבוק המורכב בעיקר מאחיזתה ומגופו הנוקשה מעט.
הוא מרגיש את בד חולצתה כנגד עורו וזה מלחיץ אותו - הוא מפחד
שתלך.
היא מישירה מבט אל עיניו ורואה את החשש.
ידידה עוזבות אותו והיא לוקחת צעד אחד אחורה.
הוא לא עוצר בעדה.
ידיה נכרכות סביב גופה והיא מעלה את חולצתה אל מעל לראשה ואז
נותנת לה לצנוח ליד רגליה, בדיוק כמו שעשתה עם חולצתו שלו.
שפתיו נפרדו כמעה, עיניו זעקו מברק והוא בחן אותה שולחת את
אצבעותיה אל מאחורי גבה בפעם השניה והפעם כדי לשחרר את החזיה
הבתולית שחסמה את חזה ממערומיו.
פריט הלבוש חסר החשיבות הזה מצא את לעצמו מנוחה בדיוק מעל
לחולצתה והיא נתנה לו להסתכל עליה.
שדיה היו קטנים מספיק בשביל להיות זקופים ובעלי נוכחות כלשהי
על מנת להשאיר צל כלשהו על גופה.
הוא חש את איברו מתקשח רק מלהסתכל עליה והרגיש את עורפו מאדים
מבושה רק מעצם המחשבה על כך.
היא חוזרת על אותו הצעד שלקחה לאחור והפעם לפנים ומצידה את פלג
גופה העליון לשלו.
היא נמוכה מספיק כדי להשעין את ראשה על עיקול צווארו ונותנת לו
להתרגל לתחושת העור הזר שנח כנגד עורו.
ידיו ליטפו את גבה, משרטטות עיגולים חסרי פרופורציה על גבה
התחתון.
הוא אוחז בידה ומוביל אותה אל עבר המיטה, שניהם מתיישבים קרוב
אחד אל השני ומסתכלים אחת בעיני השני במבוכה.
מה עושים עכשיו?
היא יזמה את הצעד הראשון גם כאן, מתקדמת לעברו קצת יותר
ומצמידה את שפתיה לשלו בנשיקה הראשונה שחלקו באותו הערב.
שפתיו נעות כנגד שלה בתיאום כמעט מושלם ובקצב זהה, הוא מעביר
לשון לחה על שפתה התחתונה, כמבקש כניסה. שפתיה פלטו אנקה קטנה
והוא ניצל את ההזדמנות של פתח האוויר על מנת להחדיר את לשונו
פנימה ולאחד את שריריהם יחד.
שפתותיהם נעו בקצב אחיד אך נפרד לחלוטין מקצה לשונותיהם שנגעו,
חקרו, ליקקו - הכל, על מנת להדגיש את האינטימיות שברגע שחלקו.
פיה עוזב את פיו לשבריר שניה על מנת לאחוז בנשימתה שחמקה ממנה
ברגעים שעברו והוא מנצל את ההזדמנות על מנת לתקוף נקודה מסוימת
בעורפה עם שפתיו.
שפתיה פלטו אנקות ואנחות שהותאמו בקצב עם נשימותיו על עורפה,
נשיקותיו הרכות, סימני המציצות שהותיר כסימון על גופה והצלקות
הדקות של שבירת עורה בנשיכות קלות.
היא התכופפה אל פניו והצמידה את שפתיה אל שלו שוב והם חזרו על
פעולותיהם הקודמות, רק שהפעם הוא ניצל את חולשתה והשעין אותה
לאחור, כך ששיערה התפזר על הכרית וגופה נח בפיסוק איברים על
הסדינים.
היא מחייכת אליו ומנידה בראשה אל עבר מכנסיו.
הוא עושה מחווה שנועדה לבדר והוריד את חגורתו לקצב מוזיקת
מועדונים בלתי נראית - היא צחקקה בקול וזה עודד אותו להמשיך.
אצבעותיו כבר כמעט פתחו את כפתוריי מכנסיו כשהבחין שאצבעותיה
שלה הסתבכו בשלו.
הוא נתן לה לקחת את הפיקוד - ובעודו עומד, והיא יושבת על
המיטה, היא הורידה את מכנסיו ובהתה בבוקסר שלו, כאילו נאבקת
בוויכוח פנימי. היא ידעה, שברגע שתפשיל את הבד האחרון שדבק
לגופו אין דרך חזרה, והיא לא היתה בטוחה שתרצה שתהיה - ובכל
זאת, בכל זאת. איברו הזקור אליה נראה מאיים והיא נרעדה.
היא הורידה את תחתוניו ובחנה את הפרס שניתן לה על האומץ.
הוא לא היה ארוך ועבה במיוחד כמו שתמיד חשבה שאיבר מין גברי
אמור להיות [יותר מדי סיפורי זימה שקראתי, היא חשבה לעצמה] אבל
הוא בהחלט היה משהו שמעולם לא ציפתה לראות.
איברו היה מכוסה בפלומה רכה של שיער שלדעתה היה עבות יותר
משיער ראשו. היא כמעט גיחכה אל עבר המחשבה - 'היי, הוא
בלונדיני אמיתי.' וכל טיפת הססנות שהיתה לה נעלמה שעה שמשכה
במותניו וגופו נפלג אליה.
היא הסתערה על שפתיו בנשיקות רכות והניחה לו להוריד את
מכנסיה.
הוא זרק את כל מה שהיה לגופה התחתון בערימה מסודרת בצד המיטה
והסתכל עליה לכמה שניות, כשגופו, מוחו וליבו קולטים כמעט אחת
ולתמיד כמה מושלמת שותפתו היתה, כמה סימטרית ואמיתית.
המשולש שבין רגליה כוסה גם הוא בפלומת שיער, זו אדמונית יותר
משלו - כשם שהיה שיער ראשה ונראתה רכה יותר מכל דבר שאי פעם
ראה, הוא השתוקק להעביר את אצבעותיו על ירכיה הפנימיות.
מבט אחד בעיניה והוא ידע שהיא מרשה לו.
הוא התיישב לצידה, מביט בגופה הפרוש לפניו כפרח מלבלב והניח
לאצבעותיו לשוטט במעלה רגליה אל עבר ירכיה, ובדיוק כמו קודם,
עם גבה, שרף מעגלי אהבה על כל גופה.
הוא התכופף וללא אזהרה מוקדמת הצמיד את שפתיו אל ירכה הפנימית
הימנית, מעביר את אפו על פלומת השיער הדקיקה ואז עולה שוב אל
פניה על מנת לנשקה.
שפתותיהם נפרדו בתנועה חדה כשהרגיש את אצבעותיה הקרות על
איברו, חונקות אותו, ממששות, אוחזות.
הוא נשף באוזנה ומלמל משהו בחוסר בהירות.
היא לא הבינה אותו אבל ידעה את כוונתו.
היא המשיכה לגעת בו, לשחק בו, לנשוק בעדינות לעורפו.
שעה שאצבעותיה עזבו את איברו, וליפפו עצמן סביב עורפו, הוא
חיכך את גבריותו בנשיותה, כמבקש כניסה והיא נשקה לעורפו שוב.
היא מוכנה.
אצבע מחוספסת אחת מצאה את עצמה משחקת עם הדגדגן שלה, היא חייכה
בעונג והוא החדיר לתוכה אצבע אחת, מעשה שגרם לה להיזכר בכל
אותם הלילות ששכבה עם עצמה לקולות מוזיקה קלאסית בחדרה, מעבירה
את אצבעותיה הקרירות שלה, באותן הנקודות בהן נגע אהובה, מביאה
את עצמה לסחרור חושים.
היא התענגה על מגעו וכמעט ולא הבחינה באצבע נוספת החודרת עמוק
לתוכה, משרטטת את אותם העיגולים המוכרים.
אצבעותיו יצאו מתוכה והיא לא יכלה שלא להרגיש את החיסרון
שבדבר.
חיסרון שהוחלף בכאב חד שפילח את פלג גופה תחתון שעה שהכניס את
עצמו בעדינות אל תוכה, נושך את שפתיו ומפלח את נשיותה הצמודה
בגופו העורג.
שיניה חפרו בבשר כתפו אבל היא לא הניחה לו להפסיק, נותנת לעצמה
דחיפה קטנה בשריריה, היא עזרה לו להכניס את כולו עמוק יותר
לתוכה.
הוא נע, יוצא מעט החוצה ונכנס בחזרה פנימה, עושה את הכל
בעדינות על מנת שלא להכאיב יותר מדי.
זה עדיין כואב והיא מחניקה צעקה, נאבקת בעיניה הדומעות.
הוא הרגיש בבעיה וניסה לצאת מתוכה, להפסיק את הכאב, להפסיק
לגרום לו, אבל היא לא הניחה אותו, חופרת עמוק בבשרו ומרימה את
פלג גופה התחתון כך שחזר בתנועה חלקה אחת לגופה.
באופן מפתיע, דווקא תנועה זו היא שגרמה לה לפלוט לפתע גניחת
עונג מופתעת.
היא חוזרת על הפעולה ומרגישה את אותו זרם העונג מתפשט בקצות
אצבעותיה וזורם כזרם חשמלי אל כל עצב בגופה.
הוא נע בקצב אחיד עם תנועותיה שלה, שפתותיהם צמודות האחת
לעורפו של השני, נושכים, מחניקים זעקות,
אוהבים.

היא גמרה ראשונה, שולחת במיציה זרם של אקסטזה אל גופו, גורמת
לאיברו להתקשח באופן בלתי רגיל ואז לשחרר את מיציו שלו עמוק
בתוכה.
הוא נשאר באותה התנוחה מספר דקות ואז חילץ את עצמו מגופה, נשכב
באפיסת כוחות לצידה, כשכתפיהם המסומנות, מלאות הצלקות
נוגעות-לא נוגעות האחת בשנייה.

הם נרדמו שניות מעטות לאחר מכן.