|
ושוב מזייפת חיוכים.
אחרים טווים רשת של שקרים
ושוב מאזינה בסובלנות.
אוספת עוד רגע של חולשה
סופגת עוד שניה של כאב.
מחכה למילה שתחרוץ גורלות.
עוד דמעה שנחנקה.
עוד כאב שלא נשמע.
עוד צער של יצא.
עדיין באותו מקום.
לא נעה ולא זעה
לא ימינה ולא שמאלה.
שגרת ייאוש נופלת.
טיפת הדם האחרונה
מפצלת סודות רכים מכר. |
|
|
כשאני באמת רוצה
לתפוס ראש אני
הופך את מסך
המחשב שלי ומסדר
שורות של קוק על
הדף האחורי,
כותב בפילטר את
השם שלי,
ומסניף אותם אחד
אחד
סלוגן אחריי
סלוגן אחריי
סלוגן,
ואני מפסיק רק
כשמשהו נגמר או
הקוק או
הסלוגן!
או אני!
ק. מרכוס, ממתין
לאדולן, צורך
ניקוטין, ומנוזל
תמידי! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.