ובל אוהבת תחתונים על הראש
כי על הרגליים זה רק לזקנים
היא מציירת חיוכים על קברים של קדושים
שיהיה קצת יותר במעט

וכשבל בוכה השמיים צוחקים
להבליט את העצב שלה
היא בוכה במין צחוק מתגלגל שכזה,
גיהוק ושתיקה מביכה

ובל אוהבת רק צבע אדום
זה הולך טוב עם עיניים של ים
היא קוטפת פרחים שנובלים בגוונים
אני מציירת רק עצים עקומים
וכנפיים גדולות מגב של זקנים

בל מנסה להסביר לי דברים
שאנשים מסבירים ברחוב
היא אומרת שאין אנשים עצובים באמת
רק כאלה שקשה לאהוב

והיא גם באמת מצטערת
אם פגעה בכולם
בזמן שלמדה איך מתים
ועדיף לה למות בשלכת כשקר
ולא באביב כששמחים

מוקדש לענבל