זונת הכפר
אספה מעות.
את כל הכפר
רצתה לקנות.
כל בוקר
מכורבלת
בעצמה
לקטוף פירות יורדת
רק בפעמוניה מדברת
אצבעותיה עדויות כפפות מצמר
אטומות.
לא ידע איש קווי חייה בכפות ידיה
רק קול הענבלים בפעמוניה
דברו בשמה
קינות דמיונותיה.
יום פתאום
לא נראו עוד
צעדיה.
כשנאספה אל חלומותיה
ליוו אותה
אנשי הכפר
הומים בצער
על שלא הספיקו
להגשים משאלותיה. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.