מיטל סהר / נזכרת |
כמו גרגירי אבק בקרן שמש.
יאוש קטן מול
תקווה גדולה.
כיסופיי למוסיקה שהתנגנה
הפעם קצת יותר דרמתית.
שתי דמויות נראות
לא נראות בעלטה.
הגדר תוחמת את גופך,
האור הקטן דולק בין שדיי
ומאיר אותי מבפנים.
התשוקות הסתומות
המחנק בגרון.
זוג ידיים חובקות מותניים
יד אחרת מציצה מכתף.
חיוך מופתע שלי אל
חיוך מאופק שלך.
הכל בתמונה אחת
שנותרה באלבום
כשמיכת פוך המתעקשת
להיכנס לתוך ציפה מכווצת.
פעם היתה פה
אהבה?!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|