עדי מולדן / הנערה ההיא |
והיא רואה שמיים.
עבים קרבים במרום
וריח של דבר מה חולף
בי נוגע.
היא נוגעת בעץ האלון הגבוה
ואני בעורי המחודד
ובפתח צועד לו הרגע
בו הרוח שבי עזב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|