אופליה קוביין / אוקינוס |
To my dear Westley
ים של צער מפריד בינינו, ופחד
ונחלים של שוני
אבל עוד לא היה לי מישהו כמוך
ועוד לא הייתה לך מישהי כמוני
עשיתי לי סירה
קטנה אך יציבה
ומלאת שירה
רבת ערך
ובה מפרש תקווה
על תורן אהבה
ויצאתי אל הדרך
אל חופים אלמוניים
צוקים אימתניים
וצלחתי שני איים:
אי אפשר ואי הבנה
אספתי שם צדפים יפהפיים
כדי להביא לך כמתנה
וכשאגיע אחבק אותך בלי סוף
ואוהב ללא תנאים
ויחד נוכל לאסוף
עוד כמה צדפים יפהפיים
ואז אל סירתנו תעלה
ורוח ים תנשוף במפרשים
ונפליג לאור ירח מתמלא
ולאורם של אלף כוכבים מתנוססים
ים של צער וכאב
אך הספינה תשוט
באוקינוס שבלב אוהב
בינות גלים של גוף רעב
לעוד חיבוק אחד פשוט
כשאלי תשוב.
אני אוהבת אותך
וזה כל מה שחשוב.
05/03/2006
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|