גבירים וגבירות, נכבדים ונכבדות!
הריני מתכבדת להנעים לאזניכם, שיר.
אין זהו שיר כי אם זמר עברי פואטי.
המדובר הינו על אנוכי ומלבדי אף לא אחר.
המדובר הינו על מחשבותיי הנודדות הרחק מעבר להכרח,
כטובעת במצולות המחשבה ללא אוויר לנשימה.
לרוב, מחשבה מרובה בעניין מה הינה
כבדידות באפלה,
הינה גורמת לרצון העז הראשוני לימוג.
לבהלה לצוץ ממעמקי הצללים.
כך חולפים חיינו אל מול עינינו.
מחמיצים רגעי שיא שלעולם לא שוב ישובו.
הרי אילו לא היה כן, מה היו שוויים של החיים?
הו, למעשה, השורות הללו (זמר עברי פואטי) עוסקות
בשורה יחידה הממצא את הכל.
הלל למשמעותה המנוסחת בלשון צחה ורעננה.
אף ניתן להקביל בעומקה לציטטת הרצל הדגול
"אם תרצו אין זו אגדה"
והננו
"על הזין שלי!"