|
אני נותנת לך ללכת
ולא תשוב יותר
לשכון עוד בליבי
שפתיי לאחר תהיינה שמורות
אנצור אהבתי
ולא תיגע בי יותר
דרך מילותיך
ואיני עוד שפוטה
לא אלך אחריך
כי לפעמים צריך לדעת
מתי לעזוב
האחיזה הותירה יבלות בידי
ושריטות בליבי
דל כוחי
ואם ככה ה'וא רצה
אולי כך צריך להיות
הרגש קפא והעיניים קרות
הדמעות התערבבו יחד עם זיכרונות
שישארו בעבר שלשם הן שייכות
אני משחררת אותך
מתוך חבלי ליבי
הסבוכים
אני נותנת לך ללכת
ולא תשוב יותר
לעולמים. |
|
|
"חרגול, יותר
טוב שתשתוק"
יותר טוב למי?
האם לאנשי המעמד
התחתון
המתפרנסים
ממיחזור
סלוגנים? האם
ל15 אחיי
החרגולונים
המצפים שאביא
להם סלוגן
לארוחת הערב?
האם לזה שמאשר
את הסלוגנים
המאמן את שריריי
אצבעותיו בפסילת
סלוגניי? אין
אמיתות מוחלטות,
אבל יש מחלטות
אמותות.
ודרך חגב, חרגול
זה יותר בינוני. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.