|
פנייך, אשר היו עמי אתמול,
השתלטו על לילי בחלום
וכל מסע הערגות
המאפיין את ארץ החלומות,
עשינו יד ביד שלובים,
לכודים בזיכרונות מתוקים
על מעשי אוהבים
אשר לעולם לא נשכחים
מן המבט הראשון של פנים מול פנים
לאורך התקופה שיצרנו חיים.
אתמול שוב הצטלבה הדרך
ונשמתי מבעד לאפך
ריח שאוהב באישה מיוחדת -
ריח אישה שאותי אוהבת.
נישקתיך על שפתייך בשקיקה
וחטפת לשוני בתאווה,
חיבקתיך מלא בערגה
ולפתת אותי בחוזקה.
עוד כלא מאמין ששוב ביחד
ואת כבר כלבה רותחת,
אני נמס ואת ממיסה -
גוף על גוף בשעת אהבה
שלא יתנו לקלף זיכרונות
ולעולם לא תוסרנה המחשבות,
גם בעת פרידה כפויה בחיפזון סוער
ולא כזאת שנוצרה מלב.
29/10/02 © |
|
|
הים והחוף זה
ליד זה תמיד.
שניהם
רוצים ללמוד
לדבר, ללמוד
לומר
רק מלה אחת. הים
רוצה לומר
"חוף",
והחוף רוצה לומר
"ים". הם
מתקרבים,
שנות מליונים,
אל הדיבור, אל
אמירת
המלה האחת.
כשהים יאמר
"חוף",
וכשהחוף יאמר
"ים",
תבוא גאולה
לעולם,
יחזור העולם
לתוהו.
יהודה עמיחי
ז"ל |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.