|
שעת בוקר
האור העכור נכנס
במעגליות האינסופית
מתריסי החדר
המעט מוגפים
גוף גשמי כבד מנשוא
מתהלך לו
נכנס בצעדים חרישיים
לעבר
חדר השירותים
מביט מול ראי
הפרצוף המוכר עכשיו
כל כך זר
מנוכר
מכוער
המים החמים
לא שוטפים את ההבעה
הקפואה
הנוגה
ואז לוחש לו
"מדוע התעוררת הבוקר הזה?" |
|
|
מתהפך לאחור,
נשכב על הגב,
ושוב מתהפך,
מסדר את הישבן
בצורה המדוייקת
שבה ארדם.
מסתובב שמאלה
ושוב ימינה,
ומחליט לחשוב
חזק שאני ישן,
ואז פוקח עין
ומציץ, כי אני
ממש לא מצליח
להרדם |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.