פסעתי במורד הנהר לאיטי
ותחושת עצב שרויה בלבי
כאשר לפתע ראיתי בעיניים
ענן לבן קטן בוכה בשמיים.
סיפר לי הענן שהוא נורא גלמוד
כי לאף אחד לא איכפת אם יחיה או ימות
ושלפעמים הברקים והרעמים
גורמים לעננים הקטנים לברוח אל המסתרים.
סיפר לי הענן על מידת אמונו
בכל מזג אוויר שיש להתמודד עימו
ואמר שיש לזכור שכדי שהשמש תמיד תזרח
על העננים השחורים להיעלם עם הזמן.
שאל אותי הענן אם על הארץ מיודעים
כמה קשה לעננים הקטנים והלבנים
להיות המזהירים בפני סערה
בעצם בכיים כאות אזהרה.
ועוד שאל: אם יתחפש לשמוק
ותבוא עננה אל מולו,
איזו הרגשה בדיוק מצפה לו...
ואני תיארתי לו מתחושותיי, שידע לו
אך אינני חושב שהבין שהוא הולך לגדול
ומן הסתם ייהפך לשחור
כזה שממטיר ב'גמירה'
ועל העולם יביא ברכה
14/08/02 ©
(בהשראת תמונת ענן דמוי זין) |
