[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אלברט שבות
/
עדת קורח

שאלתי פעם שמאלני כנה, את השאלה הזאת: מהי ארץ ישראל בשבילך?
על השאלה הזאת נעניתי: "מדינת ישראל, בשבילי, היא החלק של ארץ
ישראל שיהיה, בסיכום כולל (שהוא סובייקטיבי, כמובן), כדאי וטוב
לעם היושב בציון לחיות בו."
"אני פרגמטיסט. אני מכיר בכל זכויותנו על ארץ ישראל, אבל חושב
שכדאי לנו לממש רק את החלק שיאפשר לנו לחיות כעם נורמאלי
במשפחת העמים."
"אני בכוונה לא מעוניין לשרטט לך גבולות מדוייקים, כיון שאלו
הסופיים יקבעו בסופו של דבר, לפי טעמי, לפי מכלול פרמטרים שלא
כולם ידועים לי עכשיו."
"ראה אלברט. הבטחות תנכיות, שורשים ושאר ירקות הם דברים חשובים
ואיני מזלזל בהם. אני נלחמתי ונפצעתי על הארץ הזו, אבל מה
שחשוב לי זה העתיד והחיים ולא העבר."


וזו תשובתי לשמאלני המצוי והכנה:
אני מאמין לכל מילה שלך ידידי; מבין ומעכל את דבריך ולכן מאמין
לך ולכנותך, אין לי ספק שאתה עונה תשובה אמיתית מכל הלב, בדיוק
לפי העקרונות שלך, ולכן אני דן ומדבר איתך על ארץ ישראל,
ומעוניין בשיח המהותי זה, כי גם אני כן ואמין לכל הקשור בארץ
ישראל, אמיתי מכל הלב ועקרוני בכל רמח אברי. הבעיה שלי ושל
ישראל בכלל היא לא איתך ידידי, אלא עם עדה אחרת שאין לה שום
קשר אליך ולשכמותך, עליה אני רוצה לכתוב בתגובה הזאת.

אני הולך היום להרביץ בך תורה ידידי:
לבטח שמעת על עדת קורח, הפרשה במלואה נזכרת בבמדבר פרק טז,
וקיימים הרבה ניתוחים חריפים וקלאסיים לפרשה העגומה הזאת, כאשר
קמים לפתע כמה פרזיטים באמצע המדבר, מתנפלים על משה ואהרון,
מעלים כל מיני תלונות סרק, ומבקשים מהם נתח בעוגת השררה. ומשה
נופל על פניו נוכח הפרדוקס שנקלע אליו: הוא מואשם ברדיפת בצע
ומתבקש להתחלק בעוגת השילטון. גם אלוהים רואה את המתרחש, מתערב
והאדמה פותחת את פיה ובולעת את כל העדה הזאת עד השריד האחרון
שבה, לא נותר מהם דבר, אפילו רכושם נבלע איתם.
השאלה ששאלתי את עצמי: וכי מהו הפשע הגדול שפשעו? מהו הביג דיל
הזה שירדו חיים שאולה ולא ישאר מהם שריד! הם ביקשו אכן בגסות
את השררה, אבל מי לא מעוניין בשררה? האדם מאז ומתמיד נמשך אחרי
השררה, מה המיוחד הפעם הזאת בעדת קורח?

בתשובה הזאת הירהרתי כאשר עיינתי בתשובותיך, ולא מן הסתם
העתקתי אותן במלואן לעיל...

כל הפרושים מתעמקים בפשע הגדול של קרח ועדתו, ומנתחים את הפשע
הזה מכל זווית שהיא: לקרוא תיגר על משה, לקרוא תיגר על אלוהים
בכבודו ובעצמו... לחרחר בעם ולהוריד את רוחם... אולם אני חשבתי
על משהו אחר, על פרוש אחר שאין לו קשר דווקא עם החרחורים
וקריאות התיגר ואפילו אין לו קשר עם שום פשע ולא עם משפחת
הפשע.
בשביל שהפרוש שלי לא יחמוק לי מהידיים, עלי לבחון איתך מקרוב
את אופי קורח ועדתו, לאור תלונתם ובקשתם להשתתף בעוגה
השילטונית.
אינני יודע מתי בדיוק המקרה קרה, כאשר התקרבו בצעקות וגידופים
בפני משה, אבל הדבר קרה בסמוך מאוד למעמד הר סיני והתגלות השם
ויציאת מצרים והניסים הגלויים וקריעת ים סוף, כלומר איננו
עומדים בפני אנשים שהיה להם ספק באמונה... או שדיברו בגין ספק
שהתעורר בליבם... הם לא קראו תיגר על חוקיות השילטון של משה
רבינו, הם בסך הכל ביקשו נתח מהעוגה, שגם הם ישתתפו בחגיגת
השילטון ויקבלו מעמד ותפקידים ציבוריים ויהנו פשוטו כמשמעו
מהשררה; מה רע כל כך בזה? מה האשמה הגדולה כל כך שבגללה יקברו
חיים הם ורכושם וכל אשר להם; מה כאן הביג דיל? - את זאת שאלתי
את עצמי.

והגעתי לתשובה: לרדוף בצע זה פשע, אך לא פשע הפשעים... הבעיה
היא איך לבצע את הנגזר מרדיפת הבצע. הם לא נענשו על רדיפת
הבצע, אלא על משהו אחר שקשור ללא ספק ברדיפת הבצע אך רחוק הוא
ממנו, הם נענשו על האופי המכוער המאוד מיוחד שלהם, שממנו עולה
התמונה הכי שפלה שאדם יכול להצטייר בה: זאת כאשר אין הוא
מתעניין במחיר של הבצע שלו; יהיה המחיר אשר יהיה, ויסבול ממנו
האדם אשר יהיה, בדרגת הסבל אשר תהיה, אני לבצע שלי רוצה להגיע,
לא מעניין אותי מי ישלם את המחיר הזה וכמה ישלם.

מדוע מדורג האופי הזה כפשע, וכפשע הגדול מכולם? מה ההבדל בעצם
בינו לבין רצח, או לגניבה.
אם אני שם את עיני בירושת מישהו ומחליט לרצוח אותו בשביל לרשת
אותו, הרי עלי לרצוח אותו בשביל להגיע אל מטרתי! עלי לעשות
משהו, לרצוח! או לגנוב או לגזול או לבצע שוד מזויין! אני יודע
בדיוק מה אני הולך לעשות, למה אני רוצה לעשות, מה יצא לי מזאת,
ומי ישלם את המחיר, מי יירצח או ייגנב או ימות!

הדרגה השניה היא הדרגה הנאצית, ויאה לתת להם את הדרגה הזאת:
אני מוכן להגיע אל המטרה שלי ולרצוח בשביל זאת 6 מליון יהודים,
ומספר מליוני צוענים ושחורים... גם הנאצים ימח שמם וזכרם וזכר
צאצאיהם, ידעו על מה הם הולכים ומה הוא ייעדיהם. הם רצו גרמניה
ואף עולם נקי מיהודים ומצוענים ושחורים.

הדרגה השלישית היא דרגת הפשע הגדול מכולם: יש מי שחושב להגיע
אל מטרתו, ולא חושב מה ייגזר ממנה; לא מעניין אותו כמה, מי,
איפה, מתי, השאלות האלה לא עולות לו כלל וכלל בראש ולא תופסות
שום חלק ממחשבתו או מזמנו, מעניין אותו רק "איך", איך אגיע
ומתי. אנשים כאלה לא חייבים להיות רוצחים או נאצים או פושעים
בשביל להגיע אל המדרגה השפלה שבשפלות זו, הם יכולים להיות
אנשים תרבותיים עם עניבות או עם חולצות טריקו כמונו, הם מדברים
כמונו מתנהגים כמונו אוכלים כמונו, אף אחד לא יעלה על דעתו
לשייך אותם למשפחת הפושעים... הדרגה הנמוכה ביותר זו שלהם,
הגיעו אליה בזכות האופי שלהם למרבה האירוניה; ישנם אנשים בעלי
אופי כזה... הם הם עדת קורח שאיתר אותם אלוהים, וביקש להפרידם
כליל מעדת ישראל, כי קשה להתקדם במסלול החיים הטבעי במחיצתם.

קורח ועדתו לא עניין אותם איך תתקבל הצעתם להשתתפות בשילטון,
ולא עניין אותם איך תתבצע, ולא עניין אותם אם היא טובה לעדת
ישראל, לא עניין אותם אם יש ביניהם אנשים מוכשרים או לא... הם
לא דנו בכלל על אף אחת מהשאלות האלה עם משה, כי אם בשאלה אחת
לא יותר: גם אנחנו רוצים לשלוט ורוצים חלק בעוגה, לא מעניין
אותנו שום דבר אחר.

אבל השם יתברך שאתם מכירים, זה שעשה את הנסים איתנו, זה
שהוציאנו ביד רמה ממצרים, הוא אשר קבע את מתווה השילטון, איך
אתם מעיזים לתקן את המתווה שלו? ומעבר לזאת... עם ישראל נמצא
בשלב קיומי עדין, יש לפרנס אותו להאכיל אותו, יש להגן עליו
מפני הרבה אוייבים במדבר, יש להכניסו אל ישראל ולנהל מלחמות
חורמה קשות, עם ישראל נמצא בתקופה שלא יכול לסבול בה תהפוכות
או מלחמות אחים שעלולה לעלות על הפרק בגלל בקשתכם, אולי תמתינו
עד שנכנס לארץ, עד שיהיה שביב של יציבות... אולם הם לא דנו
בכלל על אף אחת מהשאלות האלה עם משה, כי-אם בשאלה אחת לא יותר:
גם אנחנו רוצים לשלוט ורוצים חלק בעוגה, לא מעניין אותנו שום
דבר אחר. אלה הם עדת קורח, וזו דרגת פישעם. פשעם אינו מתבטא
ברדיפתם אחר השררה וקריאת התיגר, אלא באופיים החריג, המאוס.

ישנו פתגם מאוד קולע בערבית, המתאר נאמנה אדם בעל אופי כזה;
הינה לך בתירגום חופשי: יש אדם שבוקע חבית של יין בשביל לקחת
טעימה באצבע.

ובחזרה אלינו ידידי היקר: עדת קורח מהווה חלק ניכר וחשוב
מהחברה שלנו ידידי; קשה בעצם למצוא את היוצא דופן שאינו נמנה
על העדה הזאת בתוכינו. כל אלה שתפקידם הציבורי נגזר מדיעותיהם
הפוליטייות - נמנים על העדה הזאת, או במילים אחראיות: כל בעלי
התפקידים הציבוריים שמושלים בישראל ומתחלפים מידי ארבע שנים,
נמנים "בהכרח" על העדה הזאת, כי אחרת הפוליטיקה הרשמית תקיא
אותם משורותיה, והיו דברים מעולם, זוהי הראיה למלה "בהכרח".
פוליטיקה אומרים - ומתכוונים למקצוע הישן של עדת קורח.
פוליטיקה אומרים ומתכוונים לכוונות הרצוייות והמכוונות של עדת
קורח.

אבל הבעיה העיקרית ממנה סובלת ישראל היא, שהאופי הזה של עדת
קורח, על כל הגורמים הנלווים אליו, על כל הצבעונייות והצביעות
שלו, אופי זה על כל תכונותיו הועתק גם אל המגזר הציבורי: אמור
מעתה: אני גאה להיות נמנה על עדת קורח, לא כי אני איש פוליטי,
אלא כי יש לי עניין בנגזרות התהליך הזה של קורח, וכי עצם
הרעיון של קורח קורץ לי: אני רוצה שלום עם הערבים כי זה טוב
למניות... אני רוצה שקט כי טוב לנטות אחרי שקט תעשייתי. אני
רוצה עידן חדש, רוצה שיגשוג, רוצה מזרח תיכון יפה, רוצה ורוצה
ורוצה כי זה האינטרס שלי. מה יש? יש מישהו נטול אינטרס?!

ובכן יקירי, אני חושב שישראל של היום היא עדת קורח אחת גדולה,
ואינני מדבר על הימין או השמאל, אני מדבר על המכלול בכללותו:
עדת קורח חיה בישראל, עדת קורח שולטת בישראל, ועדת קורח מחנכת
את הדורות הבאים על פי "אמות המידה" שלה ועקרונותיה. עקרונותיה
אומרים שאין עיקרון ולא כיוון, יש אינטרס, הוא השולט, ולו זכות
המילה האחרונה. ראה את קדימה, את מרצ, את עמיר פרץ וההסתדרות
שעדין נמצאת היא ואנשיה תחת חסותו, את מנכ"ל המדינה לשעבר
עמרי, ראה נא את התנהלות אביו בזמן מנכלותו, ראה נא את ביבי
נתניהו - האם אין בו סממני קורח? ראה את ש"ס ואת דרעי ואת הבוס
עובדיה שמוריד את המועמד התורן להרשעה למקום בלתי ראלי בשביל
להראות את מורת רוחו מהשחיתות והפשע השורר!


קורח ועדתו לא עניין אותם איך תתקבל הצעתם להשתתפות בשילטון,
ולא עניין אותם איך תתבצע, ולא עניין אותם אם היא טובה לעדת
ישראל, לא עניין אותם אם יש ביניהם אנשים מוכשרים או לא...
וזה לא תקף היום?
הם לא דנו בכלל על אף אחת מהשאלות האלה עם משה, כי אם בשאלה
אחת לא יותר: גם אנחנו רוצים לשלוט ורוצים חלק בעוגה, לא
מעניין אותנו שום דבר אחר. וזה לא נכון היום?
הדרגה השלישית היא דרגת הפשע הגדול מכולם: יש מי שחושב להגיע
אל מטרתו, ולא חושב מה ייגזר ממנה; לא מעניין אותו כמה, מי,
איפה, מתי, השאלות האלה לא עולות לו כלל וכלל בראש ולא תופסות
שום חלק ממחשבתו או מזמנו, מעניין אותו רק "איך", איך אגיע
ומתי. אנשים כאלה לא חייבים להיות רוצחים או נאצים או פושעים
בשביל להגיע אל המדרגה השפלה שבשפלות זו, הם יכולים להיות
אנשים תרבותיים עם עניבות או עם חולצות טריקו כמונו, הם מדברים
כמונו מתנהגים כמונו אוכלים כמונו, אף אחד לא יעלה על דעתו
לשייך אותם למשפחת הפושעים... הדרגה הנמוכה ביותר זו שלהם,
הגיעו אליה בזכות האופי שלהם למרבה האירוניה; ישנם אנשים בעלי
אופי כזה...

קשה מאוד היום ידידי לאתר ולהוציא בעל עיקרון סוטה מעדת קורח
הנוכחית, ימין הוא או שמאל. אני מדבר איתך היום נח שמיר כי אני
מאמין לך ולכל מילה שלך ואני חושב שאתה איש כנה בעל עיקרונות;
כמוך מצאתי פעם מישהו בדמותו של גדעון ספירו, לא יודע אם שמעת
עליו, הוא שמאלני קשוח, תוכל למצוא את כתביו ודיעותיו באתר
הגדה השמאלית... אינני מנסה להגיד לך שאני קרוב לדיעותיך מר
שמיר ולבטח לא לדעותיו של ספירו הרחוקות ממני שנות אור, אולם
אני רוצה להגיד לך בזאת שאתה ושכמותך נדירים היום בנוף
הישראלי, וגם בנוף הימני נדיר למצוא אנשים כאלה, בעלי עקרונות
שמכבדים ומתהדרים בעקרונות, שהעקרונות ממדריכים אותם, מחייבים
אותם... עיין ערך בנו של בגין שפרש מהחיים הפוליטיים - או נכון
להגיד שהחיים הפוליטיים הקיאו אותו.

אשר על כן ידידי, ואני עקבי בנושא המרכזי שלי, יש לדעתי לאסוף
את אנשי העקרונות ולשמור עליהם מכל משמר כמו ששומרים על מבנים
ארכיאולוגים בתוך עיר גדולה מנוכרת... אתה מר שמיר מואשם על
ידי כאיש עיקרון עקשן כשור, ואני תיקווה שאינני טועה, לכן
הינני לדרוש ממך לשמור על עקרונותיך ולתבוע מעצמך תשובות
ברורות, שאין להם קשר סיבתי דווקא לאינטרס הרגעי שלך: מהי
ישראל בשבילך נח שמיר? מהו העיקרון עליו מתמודדת ישראל שלך? לא
איכפת לי שתצמצם לי את ישראל לת"א ונתניה, אבל תצטרך לגלות לי
מהו העיקרון שעומד מאחורי שירטוט מפה זאת, ולא אחרת.

"מדינת ישראל, היא החלק של ארץ ישראל שיהיה, בסיכום כולל כדאי
וטוב לעם היושב בציון לחיות בו."
מזה נודף לכאורה ריח של
עיקרון, אך אם תבחן טוב את "העיקרון" הזה, תעמוד על הטעות של
הכינוי שהדבקת לו: אין זה אלא עיקרון של עדת קורח. לא איכפת לך
איזה חלק תהיה ארץ ישראל, לא איכפת לך מהנגזר מאי-האיכפתיות
הזאת, לא איכפת לך איך האויבים יראו את הנגזרת הזאת ואיך העולם
בכלל יראה ויסיק מאי-האיכפתיות הזאת - העיקר שיהיה טוב לעם
ציון החי היום בחלק הזה של ישראל. זהו בעיניו עיקרון קורח מר
שמיר, ואני בטוח שאינך אחד מצאצאיו. תחשוב אנא על זה, אינך
חייב להאמין בתנך בשביל ללמוד את סיפור עדת קורח ומוסר ההשכל
ממנו.

המאמר נשלח כתגובה בפורום אימגו:
http://www.e-mago.co.il/phorum/read-5-13500-13382.htm

אלברט שבות







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
ילד בלי כובע,
ציפור נטושה
קחו בקלות-
יש במה חדשה!





משוררת צעירה


תרומה לבמה




בבמה מאז 22/3/06 12:10
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אלברט שבות

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה