|
בבדידותי את איתי
את בקיעיי ממלאת
כחלב בין עורקי העלים
ונמוגה את לפתע לרגעים
אף ממני נמוגים החיים
התדעי בלילות שקטים-מדי
איך נוצותייך מלטפות פצעיי
ובתוך כך מכסות את עיניי בלי משים
ועצב ומליחות אז זורמים. |
|
|
מי ייתן
והביצים שלך
יתחממו בשמש
וישתזפו, וכל מי
שתראה אותך ערום
תברח בצעקות
וככה לא תזיין
אותך אף אחת חוץ
מאיזו
קשישה-עיוורת
מכוערת שכל הזמן
תקרא לך
'הנרי'!
פרובוקטור. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.