|
בבדידותי את איתי
את בקיעיי ממלאת
כחלב בין עורקי העלים
ונמוגה את לפתע לרגעים
אף ממני נמוגים החיים
התדעי בלילות שקטים-מדי
איך נוצותייך מלטפות פצעיי
ובתוך כך מכסות את עיניי בלי משים
ועצב ומליחות אז זורמים. |
|
|
חשבתי על דרך
מקורית לפרסם את
הדפיוצר שלי.
ניסיתי להשתתף
בפורומים, להגיב
ליצירות, לאכול
שעועית. אבל
כלום. אז חשבתי-
נו טוב, אני
אפרסם
בסלוגנים.
מה כבר יכול
לקרות, שלא
יאשרו את זה?
ההוא ששכח. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.