|
נעוריי כאחריתי
החיים לפניי כספר פתוח
נגלים לי הפחדים, עצב וצלקת
רקומים זה בזה
כמלאכת מחשבת
ואתם תחלפו שוב ושוב על פניי
מבחינים בחיוך אך לא בקמטיו
מביטים במבט אך לא במשמעותו
ניצבים אל מול חלון אך לא רואים בעדו
וילדה קטנה
תעמוד בפינה מבוישת
אך תלחש לי משפט אותו לא אשכח
היא היחידה שהבחינה בכך.
אמיתי. |
|
|
השיר הזה מוקדש
לחבר יקר שלי,
שאמנם חב לי את
רוב כספו, אבל
תמיד יהיה עבד
מין נאמן
ומנומס...
קומיצה מהרהר על
הערצתו למייקל
ג'קסון. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.