תמיד רציתי להיות סופר. אבל לא הצלחתי. בכל פעם שהתחלתי לכתוב
משהו גיליתי שבעצם אין לי מה להגיד. בשלב מסוים נמאס לי. הבנתי
שאין לי סיכוי להיות סופר. העולם הזה כל כך לא הוגן. למה אחרים
יכולים לכתוב ספרים נפלאים שנמכרים בכל רחבי העולם ואני לא
מצליח לכתוב סיפור אחד?
התחיל להתגבש במוחי מסע נקמה. תכננתי השמדה מוחלטת של כל אנשי
המלל בכדור הארץ. כמובן שאתחיל בקטן. סופרים צעירים מאזור תל
אביב ימצאו את מותם בדרכים לא צפויות. כשאסיים איתם אתחיל
להתעסק עם מחברי רבי-המכר... את כולם אני אחסל. אני אשתה את
המוח שלהם בקשית. אולי זה יתן לי השראה. כמובן שאפטר גם מכל
האמהות של הסופרים, כדי שלא ימשיכו לייצר דוסטוייבסקים קטנים.
אבל אני לא אשתה את המוח שלהן בקשית, כי זה שהן אמהות של
סופרים לא הופך אותן למוכשרות. אולי אני אשאיר סופר אחד חי.
אני צריך מישהו שיכתוב סיפור טוב עלי, ועל טיהור העולם
מסופרים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.