אני רואה ילד קטן צולע
מזכיר לי קצת אותי
את כל הנשמה שלי אני בולע
אני הורס כי זו זכותי

את האקדח אני שולף
מרגיש איך העתיד שלי אני הורס
אף אחד בי לא סולף
את גופי אף אחד לא גורס

הילד יגדל העבר יעלם
את הקש הוא שבר
על פשעיו בסוף ישלם
כי גודל בתור חרא של דבר

החיים הם צפרדע מטונפת
באנשים נוגע ואותם אני מקלקל
אני חולם ואותי את שורפת
רק אותך אני לא משקלל

אולי בסוף אותך אני אחולל
אהפוך לאיזה מתבולל
כי את הכל אני שולל
אבל את היקר אני לא מסולל

אז הנה הוא גדל הוא גבר
לא מתלונן כיום מאוהב בחייו
אבל בתוך לבו עדיין ישנו השבר
כי עדיין העבר אליו מחויב

לאן נעלם העתיד? איפה העבר?
הכל נעלם לשחר
איפה הרגשות? היכן השמחה?
איך נהיתה השכחה
למה אי אפשר? מדוע אין מחר?
הנה אני שר כי אין דבר
איך אני אחיה? למי לפנות?
את הנעשה אי אפשר לשנות

השנים נעלמו הכל נגמר
הוא הזדקן הוא נשבר הוא בדיכאון
בסוף הוא מת והשקר ביחד איתו נקבר
היכן המחר? שום כלום רק השיגעון

יש הזדמנות להתאושש זה עדיין לא נגמר
איפה השנים? כמו איזה משחקון שש-בש
הזיכרון והחלומות אנו חולמים על העבר
מרגיש ערום כולם רואים אני מתבייש

אנו שונאים אנו שונים כבר מכורים לזעם
חולם על רצח הדם זורם לי בעיניים
חושך חור שחור מעל ראשי מחייך הרעם
עוד קצת אני משתגע ויתפוצצו לי האוזניים

החלטתי אני נוסע חזרה להחליף את השגרה
לפעמים חייבים להתנסות במה שלא יודעים
את הלא נודע אין דבר זה לא רע
חייבים לסגור עיניים ולנסות את מה שלא רואים

אנו מוקפים חיות רוצחים ואנסים בלי סוף פיגועים
הצדק אליי מחייכת וכרגיל שותקת אותי את מוחקת
הטיפשות הורגת מסתכלים עליי כאילו איזה פנסים
לקבוע שינויים להציל חיים למה את צוחקת?

אל תתעלמו תשאלו את השאלות
נמאס שלכולם מעניין ת'תחת
בלבי נכנס מחט תפתחו עיניים תמשיכו לעלות
יושבים בבית לא יוצאים החוצה יושבים בנחת

לאן נעלם העתיד? איפה העבר?
הכל נעלם לשחר
איפה הרגשות? היכן השמחה?
איך נהיתה השכחה
למה אי אפשר? מדוע אין מחר?
הנה אני שר כי אין דבר
איך אני אחיה? למי לפנות?
את הנעשה אי אפשר לשנות.