אנסטסיה שוסטר / רכבת הרים |
במדבר אני מקבלת לעצמי שהות לשאת ולתת
על כל הפערים שבינינו.
עולה ויורדת וההרים הם מוות והמישור הוא פשרה.
אתה לא אהבת או אני אהבתי יותר ממה שמומלץ ועכשיו
לעולם לא אוכל לעלות עוד על רכבת הרים
כי חולת לב אני.
אתה אפילו לא יודע
כמה שירים אפשר לכתוב עלי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|