אנסטסיה שוסטר / שיר אהבה |
יודעת:
בעלי יצוד לי דבש
וינגב בי את ידיו כי
אני אהיה יפה
ולא אדבר כי
הוא יידע גם בלי
בעלי יספור לי את אצבעותיי עד שיגמרו
ואז יספור את אלה היוצאות לי מהבטן
ואלה הניתלות לי בגרון
וכשנישן הוא יסתכל עלי ויבכה
כי אני יפה,
יפה מדי
אפילו עכשיו, במדרונות האפלים של לילות תמוז,
אני יודעת גם דברים אחרים:
הנשים היפות לנצח יהיו יפות ממני / אנשים מתים / וגם המוות הוא
סוג של אהבה
ולבסוף: שגם אתה קצת שירה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|