שלווה בת אשוח / מכתב |
ואת בת תמותה
עולמי לא מושלם -
שחר גווע,
גשם מלטש אדמות-בור,
רוח תולשת דפי ספרי.
ואני - שממת השממות -
אור בקושי מפציע באישוניי
ולילה יורד על פרפרי גגות
ואת לא שייכת לי אלא למלאך אחר
רואה אני איך דמך זולג במרזבים
אל אדמה - נספג.
סלחי לי, ילדה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|