שיראלה שליין / מה? |
אז יום הולך ויום בא, אחד קטן אחד גדול
עצור! לך, חכה! תרוץ, יודע ולא יכול.
אני אני, ואין יש שלם ועדיין חסר
רע וזהו, טוב קיים הנה לא ינום הוא אומר.
השמש שוקעת הירח עולה, הרוח עפה בעלים
כאייל בעת השחר אנשים הולכים להם מתים.
אמרתי ואומר שוב, איכה בדמיון המציאות?
הפה שר רחמים הגוף מתערבב בערבות.
הדגים עפים הציפורים בים, שאלה תשובה פיתרון
בעצם שמחה לא סיפור אגדה הראשון הוא האחרון.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|