בשעה בה מסתיימים חטאי הליל

עולה השחר. מהוסס כהרגלו.

רזי היום הקרוב צפונים בין זרועותיו.

בבית החולים יונקים עוללים ורודים

קרני שמש ראשונות,

וקשישים מהנהנים איש אל רעהו,

כאילו מברכים זה את זה על שזכו לשרוד לילה קשה נוסף.

עננים מתבטלים יחדיו ברקיע תכול,

בעוד חיילים מצטנפים בתוך שיחים קוצניים,

מסננים חרש את קללותיהם

אל תוך מעילים מבוץ.

                          בתוך כל זאת שוכבים

                          גופותינו

                          במיטה אחת שלפני דקות ספורות

                          היתה צרה עד לאין שיעור

                          ועתה היא כמו מדבר בינינו

                          עצומה ושותקת