עופר בור / אהבתי החצובה |
קיפלתי אל תחתית תרמיל זקן,
שומר אותה לעת צרה.
האם כעת או טרם עת?
זלגנו דמעות באבק הצהוב,
ניצני חצץ דקרו כפות רגלינו.
בקרבות הגנה ביני לבינך גרוני ניחר,
צעקותייך הצרידו קולך באזניי
ללחישה
מבעד לבגדים דחוסים,
תיקי רחצה וכרטיסי טיסה,
שלחתי אצבע - לחפש את לב העונג.
גיששתי אחריו, חצוב ומקופל
בתחתית אהבתנו.
ליטפתי לראות
האם עדיין לא פג חומך.
שאלתי -
האם תערבי לחיכי?
האם אערב לחיכך?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|