אדם ששון / רגע של אמת |
נשמתי פורחת והכל לי נהיר
בעוד הנני מחכה לחוויה
חולפות תובנות בשעת התהייה
עתה אני נושם וכעת אני חי
לא משנה בשביל מה ועד מתי
כי בזה הרגע תינוק נולד
ובזה הרגע למוות מועד
על כן פעימת הלב יש להוקיר
בהמולת היום הוא לנו מזכיר
את שחושקת נפשנו כל יום מחדש:
אהבת האל וחסדו המקודש
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|