אחרי שנים
שוב באותו מקום
מול אותה גדר
מול אותה גינה יבשה
מביט בעיניי האנשים
מתי אראה אותך?
מקשיב לקולות
רמזים בלי סימנים
ואת אמרת
שזה לעולם לא ייגמר
לאט הזמן זחל מאיתנו
אחרי שנים
שוב מביט בתמונות מתפוררות
במזוודות ארוזות
חיים שלמים בתוך קופסאות
מתי אראה אותך?
הכבישים המתפתלים
החנויות הסגורות
זה יכול היה להיות יום גשום
ואני הייתי עומד לבד
מביט סביב
כולם נעלמו
אולי עזבתי מוקדם מדי
ציפיות ואכזבות
עכשיו זה מצחיק לזכור
לא הולכים לשום מקום
מתי אראה אותך?
רואה את הילדים רצים אחר כלבים
פעם ידענו להנות מהדברים הקטנים
בלי שום כותרות, בלי תחושת אובדן
גם הבדידות סוגרת לאט
מביט במודעות
מחפש אותך
את אמרת שזה לא ייעלם לעולם
אולי עזבתי מוקדם מדי
נותן לדברים להשתחרר
ואני צף מעל הזיכרון
צף כמו הזמן
בלי להרגיש, איך הכול מתפוגג
אולי ויתרתי בלי להשאיר דבר
מתי אראה אותך?
אותות וכאבים
ראיתי את המחוג מחליף את הזמנים
אחרי שנים
שוב מול אותו בית
באותו חדר ישן
שום שיר לא מתנגן ברקע, שום קול לא נשמע
זו בדידות שאין לה מוצא
ואת עולה מכול קיר, כמו שזכרתי
זה כל מה שנשאר.