הוילון עדיין נע
באותה תנועה
מול הרוח הנכנסת מהחלון
ואתה עומד בפתח החדר
מול דלת סדוקה
מביט סביב
פה היו תלויות התמונות,
פה היו סימני ידיים משחירים את הקירות
אתה מפחד להיכנס
יום אחד גם אתה נעלמת
ומה היה אחר כך?
אתה זוכר איך הייתה מתעורר בבהלה
מפחד שזה לא שלך, מעולם לא היה
ואתה חוזר אל החדר שלך
כמו בסרט נע
תמונות מתנפצות, ואז נדבקות
בכול סיפור טוב
אתה אומר לעצמך, יש אהבה לא שלמה
כזו שמפוררת את הכול
היא מעולם לא נכנסה כאן
אבל היא הטוב שסופו רע
ואתה מתיישב על המיטה שלך
מביט בספרים
הם לא זרקו דבר
ולאן, לאן הם לקחו אותך?
גם באהבה שלך, יש כללים
שאתה עובר עליהם
כדי להרגיש מוגן
עכשיו בחדרך הישן
אתה נזכר כמה מעט היה לך
איפה החבאת את זה?
וסרטים ישנים, עולים משום מקום
אולי תחזור אליהם
סיגריות במאפרה, הם שכחו לרוקן
יש שם תמונות של שניים
לא ברור מי עוקף את מי
אתה מביט מהחלון, זה החדר שלך
ובחוץ, מה זה?
גם היא היתה סיפור אהבה
טוב שסופו רע
אי אפשר לנצח, אתה כתבת לעצמך
בחדר ישן, אין מקום להתחבא
אתה מכיר את כל המקומות
תמצא את עצמך
פותח מגירות, מגלה שם חיים שאבדו
ואז הם חוזרים אלייך, כמו קללה
אתה רוצה לברוח משם, לחזור אל המרחב המוכר
בדלת הכניסה, אתה שוב נעצר
גם באהבה שלך, נעלמו העקבות
אתה טורק את הדלת
החדר הישן שלך, זה לא מגרש נטוש