צועד בין הכביש לשוליים
ברקע
מכוניות חולפות
אולי אחת תעצור, ואני אעלה
אולי היא תמשיך
גם את היית פעם
רוקדת בשקט
עד שהייתי מופיע, ואז היית נעלמת
בתוך הסיפור הזה
אני תמיד שוכח
מה רציתי לומר לך
ואיך זה שאת חמקת ממני בחושך
מול הזמן, גם אני לא יכולתי להפשיר
צועד בין הכביש לשוליים
איפה שנזרקים הרגעים האבודים
רציתי לדמיין אותנו כמו שני ילדים
שברחו מחדרים אפופים, מדלתות נטרקות
אבל כול מה שהיה לנו, לא אבד
ואת יפה, גם אחרי שנים
אחרי כול הדרכים האלה
אני עדיין זוכר
את פנייך, ידייך הקלות
איך ידענו לצחוק, ואני רק רציתי לזכור
תביטי על הבתים
יורדים כמו גל של מים
עד הקצה
ושם פתאום לא רואים דבר
אני זוכר איך לא שאלנו מי אוהב יותר
לא היה לי מה להפסיד
בין השוליים לכביש
עמדנו
שניים, אני ואת הדמיונית
עם כול החובות וכול השקרים
זוכר אותך
מחכה כמוני שמישהו, ייקח אותנו
בין השוליים לכביש
רציתי לגעת בפנייך
לומר לך שאני אוהב
עד שזה נגמר
ושוב בא העיקול
שוב זורקים אותנו מכאן
יש את הים במרחק
יש הרים מסביב
ואני הולך לאט
שומע את השירים הישנים
אלה שתמיד, לקחו אותי
כמובן מאליו
זוכר אותך, רוקדת
אחר כך הלכתי והשארתי אותך
לבד בחדר
אוהב אותך, שונא
רוצה אותך, הולך
ואת תמיד תישארי