New Stage - Go To Main Page


העייפות,
יש לי עייפות ממהרת
היא התפשטה כבר לאורך כל העצמות.
ואני בכל כאב גופי כל כך כמהה לבית,לאור.
להיות פעם אחת מחובקת בחום.

לא האהבה ולא השנאה אינם כבדים כל כך.
אני צונחת כשהעייפות מונחת על כתפיי
אל תחתית הבור.
ידי מושטת, מישכו,
הוציאני מהעייפות, מהתהום.

איך יכול להיות כזה שקט ברעש שכזה?
השקט הוא ההרגשה,
המותשות, החנק
חוסר היכולת לנשום.
השקט הוא הרצון להניח את הראש
ופשוט לישון.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 14/3/06 23:05
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דיאנה גטאולין

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה