[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








זה שם. אני יודעת...
יש שם משהו שקורא לי לחזור ולהעיז שוב. משהו שפגשתי כבר בעבר.
משהו ש... שמכיר אותי...

אצבעותיי מרחפות בקלילות מעל המקלדת ואני מרגישה מאחורי מעין
כוח לא נראה שמושך אותי להמשיך ולכתוב ולא להביט לאחור שוב...
לעולם...
אני מביטה מסביב במהירות, אך אין שם איש. אין דבר בחדר, ובכל
זאת, אפשר כאילו להרגיש את הנשימות שלו על העורף שלי, את שיניו
נוגשות בבשרי האנושי ומלפחות את דרכן דרכי. להרגיש את דמי עולה
במעלה גופי אל פיו המוצץ והקר. אך כאשר אני מפנה את ראשי שוב
לאחור - אין שם דבר.

אלה הן בטח הזיות... אך לרגע הרגשתי כאילו הדבר נכון, כאילו
כאב חד מפלח את צווארי ומוצץ את מעט חיי שבתוכי. חיי נלקחו
ממני, לא מעט פעמים, אך עם זאת נשארתי רגועה. אני רגילה
שמזינים אותם ממני. אותם יצורים אפלים שמופיעים בצללים,
הבוקעים מאור הירח של חלון חדרי.
ובכל זאת, אינני מסוגלת להיזכר בפניהם של הרבים שאכלו ממני.
האם הסכמתי או לאו - לעולם לא. אך מעולם לא היתה לי ברירה. לא
היתה לי הזכות לבחור.

הוילון מתנופף ברוח, מרשה למעט רוח קרה להיכנס לחדרי ולהעביר
צמרמורת במעלה עמוד השדרה שלי. הרגשתי כאילו מישהו קורע אותי
לגזרים מאמצע הגב. כאילו החוליות מתנתקות אחת מהשניה באכזריות
ובמהירות, על מנת שלא אשאר עוד אני. זו רק הרוח - אמרתי מנסה
להרגיע את עצמי.
הצללים האלה מטפסים על קירות חדרי מנסים ללחוש לי דבר מה,
מנסים להוביל אותי שוב אל הדרך בא הלכתי פעם. אל הרוע, אל
המתיקות האדומה, אל האופל וההנאה האכזרית מכל - אל הרצח ולקיחת
החיים.
פעם לא ניסיתי להתנגד, והם היו עוזבים אותי לאחר סירוב או
שניים. אך היום... היום זהו יום מיוחד. הוא בוודאי היה יודע
אילו היה בחיים.
ריח מוכר ומתוק עלה באוויר מבחוץ. הניחוח פלש ומילא את החדר,
נותן לי להיזכר בזיכרון מודחק. ניחוח של פעם, משהו רחוק
ומסתורי, משהו שעוד טרי בליבי, אך מוחי כבר שכח, כנראה מדחיק.
הכל היה כאילו כבר קרה. כאילו הכל חוזר על עצמו שוב ושוב. אני,
הוא והריח המתוק הזה.

אצבעותיי מרחפות בקלילות על המקלדת ואני מרגישה משהו שקורא לי
לחזור ולהעיז שוב.
משהו אנושי.
משהו בעל לב פועם קורא לי לחזור ולספק את תשוקותיו הנסתרות.

ערפד? כך חשבתם?
האמנם?







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אביה האיום!
זה אתה?!!!







יגאל עמיר, חושב
שהוא מכיר
אנשים!


תרומה לבמה




בבמה מאז 20/3/06 0:23
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ציפורן יהב חזום

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה