[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







עמית פאר
/
סוסו שמונה - פרק שני

בנדרס בדיוק פיזר את שיערו כשעמית זינק כנשוך נחש, שועט חזרה
לחדרון האסור, ממלמל מה שנשמע כמו 'אני, בטן כואבת, חרא'.
מיכל יצאה מחדר האמבט בחלוק לבנבן שראה כבר ימים טובים מאלו
ונכנסה לחדרה כאילו לא יודעת שהיא עוד צריכה להכין כמה כוסות
קפה.
קולות של מכשיר למריטת שערות עלו מחדרה.
"פצצה של מכונה", נשמע קולה לפתע ואז השתתק הרעש.
"את הולכת לישון", שאלתי.
"כן, זהו. מה השעה, שלוש?"
"רבע ל-"
"גוטן נכט"
"הוא עוד לא חזר"
"וואלה?" היא נשמעה מופתעת.
'אמרתי לכם שהוא מסטול מידי' נשמע קול עמום של אדם במצוקת
מעיים.
'אז אולי אני עוד אחכה אתכם קצת' אמרה מיכל וחידשה את מלאכת
קציר הרגליים.

חזרתי ברגליים כושלות לסלון רק כדי לגלות שמיכל כבר יושבת על
ספת השלוש כשרגליה, פצועות כתמיד מגילוח כושל, שרועות לפנים,
מבטלות כל אפשרות של שכיבה לאדם כאוב מעיים כמותי.
בלית ברירה תפסתי מקום של כבוד על ספת הטלוויזיה.
'מה עם קפה?' שאלתי.
'לא יודעת, מה באמת?'
'אני לא יודע, חשבתי שאולי תוכלי לעשות עם זה משהו'
'לפי הקולות שהוצאת קודם, נראה לי שעדיף לך תה' הפטיר תומר
מבלי להסיט את עיניו מהמסך.

דפיקה בדלת החרידה את שלושתנו בלי שום סיבה אמיתית, הרי גם כך
כבר אזל כל העשב מהצלוחית שעמדה במרכז השולחן, ובכלל, איזה איש
חוק מרשה לעצמו להסתובב ער בשעות מוקדמות אלו של מחר.
'ראיתם את קובי?'
ראשו של אייל הארוך הקדים, כרגיל את יתר גופו.
'תכין קפה', פלטנו עמית ואני בו זמנית, כשתומר שותק בעודו בוחן
את תופעת הטבע שדרכה בדירתנו הקטנה בטבעיות שכזאת.
קולות הכלים ושקשוק הכפית בכוסות נשמע עד מהרה עולה מן המטבח.
'מה איש המערות רוצה לבלוע?' שאל הקול בלי הגוף.
'אני תומר, אני יודע לנגן בחליל, ותה, או בעצם מים עם נענע,
בלי סוכר'
'אבל זה תה'
'אז?'
'זה תה, כאילו, תה'
'מה אתה מנסה להגיד?'
'שלקפה שחור זה בסדר, לנס אני עוד יכול להבין, אבל בתה צריך
להיות סוכר'
'אז שיהיה בלי סוכר'
'אתה יודע שהתורכים שותים את התה דרך קוביית סוכר?'
'אתה יודע שההודים חיים לפעמים עד גיל 100, אבל לפעמים לא,
כאילו, הם יכולים למות בכל גיל, ממש כמונו'
'סבא שלי מת' מלמל עמית, 'לפני שבע שנים, אני אפילו זוכר את
הלוויה'
'רבין מת לפני שבע שנים' הפגנתי ידע שימושי.
'שש, ונרצח' הפטיר עמית
'הוא עישן פרלימנט, גם ערפאת מעשן, אבל אני לא בטוח מה, בטח
שלא פאריד, הוא הרי לא פועל בניין, או אולי זה בדם שלהם'
'עישנתי פעם פאריד' אמר אייל כשנכנס לסלון מחזיק בידיו שתי
כוסות מלאות עד סופן.
'והיה לך טוב?' שאלתי כשהרמתי עצמי כדי ליטול את שתי הכוסות
מידיו.

'אני חושב שאכלתי משהו רע' אמרתי לגבו של אייל שחזר למטבח.
'אני עישנתי אסקוט' הרגיש תומר דחף לא ברור לשתף אותנו
בחוויה.
'אני חושב שהתייבשתי' אמרתי
'זה רק בראש שלך' אמר לי אייל ששוב הגיע וכוסות שתייה בידו.


תודה לתומר בלוך שעמד מאחורי, מלפני ומכל צדדי...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
איזהו גיבור?
החכם מכל אדם.


תרומה לבמה




בבמה מאז 20/10/01 13:47
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עמית פאר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה