|
דברים קטנים
שחורים זוחלים
לי בין סדינים קרים זרים
נוגעים בי במחושים לחים
'את פה לבד' הם לוחשים
זה כה מדהים
הם מתרבים
אל מול עיני
נותנים חיים
לחפצים הדוממים
הם מתחבאים עמוק בפנים
בתוך קפלים
בגדים תלויים
הם מחפשים
כי הם יודעים
שימצאו אותי בוכה
במעמקי החשיכה
ומפלצות מכוערות
משחקות לי בשערות
וילחשו אל תוך אוזני
מילים רעות
מילים שבורות
מותר להסתכל
אסור לראות
עמוק בנדודי שינה
ובדרגת קיום שונה
נגלית אלי אותה תמונה
חודרת בי
אותה ההבנה |
|
|
כשהיינו
בטירונות כולן
התאהבו בסמלת.
רק אני אהבתי את
המ"ממית של
מחלקה ארבע.
סוכרזית החיננית
ברגע של חולשה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.