ריקי דארקו / ציפורים |
כדומה לציפור המתיישבת על ענף לאחר נדודה עם הרוח.
את כנפיה מסתירה היא
רק חיוכה התלוש מרמז על בדידותה.
אם רק יכולתי להתקרב ולו במקצת
לנסות להכיל בי צערה.
שיער נוצותיה מתעופף ברוח
כמו מבקש יחד איתה לשאת נפשה אל על.
אך דמעה אחת קטנה החומקת מתוך עיניה
מנקרת בי חלל.
נובמבר, 2005
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|