|
אהובתי בתוגת סדיניה
גופה העירום מעלה באוב את
פליטי זכרוני המחוויר
במקלט הכזב של חשכה טעונה
ידיי ידיה
אצבעותיי אצבעותיה
שמאלה נוסעת בהרי שדיה
וימינה פודה -
אסורים מכלאה
מתים מבור שחת
אגנה מתברר והולך
מתבאר וחוכך
מתבהר ומולך
את שמשם
ואני שבכאן
|
|
|
אני זוכר אותה,
אני זוכר אותה
מהמכולת,
אני זוכר אותה,
אני זוכר אותה
קונה שם...
לא משנה.
ראובן, החבר
הקודם של שלי
שוב בדיכאון |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.