3.3.06
תודה על שיחה טובה =]
אטפס לי מבין סורגים,
שבעצם מקיפים אותי כבר שנים.
אעבור את נקודת השיא ואשבר.
תתחנני למחילה
שתגרום לך להרגשה טובה,
ולא תראי אותי
מתחננת למחילה עצמית,
ומייחלת לבריחה -
ולשקט נפשי ממך.
ואיך חולפות להן השנים,
ואת מוצצת לי את הדם מכל החלקים,
והצלקות שלי הן תאוות בשרים לך,
יקירתי המושחתת.
ואיך גידלת אותי להיות צלמך,
ואיך עיוורת אותי בטיפשותך,
ואיך היום קברתי את התמימות שלי,
בזכותך!
אחפש סליחה במקומות שבהם השארתי
את אותותיי,
אאשים את עצמי בטיפשותי,
ובתמימותי.
ובצלקותיהם - אאשים אותך,
כי זה בגללך!
ואני זאת את - בגללך!
היום אני בורחת מהכלא,
היום אני בורחת ממך...
רוצחת! |