עוד מעט נגמרת לה תקופה לא קלה.
הרבה בכי ודיכאונות,
עם מעט חברים והרבה זרים.
לא נבנתי במיוחד לזה,
אבל העריכו אותי כמו בן אדם
שיודע מה הוא רוצה או עושה.
יש לי את הכח
שאני משתמשת ואוהבת לנצל,
מקבלת את כל מה שאני רוצה
ללא הרבה טרחה.
התקופה הולכת להסתיים לה
עוד מעט, ואני לא רוצה שזה יגמר,
כי בין כל הדיכואנות והבכי
היו גם רגעים טובים
של צחוק ושמחת חיים.
להתחיל משהו חדש בחיים
זה עוד יותר מתסכל.
אם הייתה לי האפשרות
הייתי עוצרת את השעון
ונשארת בצבא כל החיים!