בימים הכל בסדר,
גם אם אני עצובה
אך לפעמים, בלילות הכל שונה
בלילות אי אפשר להעמיד פנים
אין חברים, אין סיפורים
רק אני מול הפחדים שלי.

בימים הכל בסדר,
גם אם אני לבד
אך לפעמים, בלילות הכל שחור
בלילות אפשר להסיר את המסיכות
אין למי לפנות, אין עם מי לדבר
רק אני והזכרונות שלי.

אחרי כל כך הרבה ימים לבד
הזמן לא נעצר
כבר לא זוכרת את ההרגשה
והעצב שלי נאגר
לפעמים אני בסדר
ולפעמים... אבודה.

בימים הכל בסדר,
גם אם השמש בחוץ זורחת
אך לפעמים, בלילות הכל שונה
בלילות אי אפשר להעמיד פנים
קשה להירדם, קשה לחלום
רק אני במיטה הריקה שלי.

בימים הכל בסדר,
גם אם אני לא ממש
אך לפעמים, בלילות הכל שחור
בלילות אפשר להסיר את המסיכות
הכל קשה יותר, לבד יותר
רק אני מול הבדידות שלי.

אחרי כל כך הרבה ימים לבד
הזמן לא נעצר
כבר לא זוכרת את ההרגשה
והעצב שלי נאגר
לפעמים אני בסדר
ולפעמים... אבודה.

בימים לרוב אני בסדר
ובלילות זו רק אני מול העולם.

04.03.06