מור אלן / רוח |
ממשיכה לחדור עמוק,
נכנסת לראות.
משמיעה צלילים, מנגינה.
מוזיקה ששבוע לא התנגנה.
ובקול חרישי אני מזמזמת,
שיר אהוב על ילדה בודדת.
היא כמעט מצטרפת למילותיי...
אך משתתקת.
מתביישת.
קרה ומזמרת
היא עייפה אך לא מוותרת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|