|
הזמן עובר כנצח ועד שאתה תגיע כל שניה תהיה סיוט
ומחשבות של מה יהיה או עד איפה נגיע
וכמה טיפשה אני אהיה כדי לחשוב שאתה באמת אוהב
כי הרי אני שימושית שאפשר לאהוב במיטה
ומה אחרי, אתה קם יוצא מתלבש זורק שטר משאיר
טיפ והולך
הזמן עובר כנצח ועד שאתה תגיע כל שניה תהיה סיוט
ועכשיו כשאתה דופק חזק
בדלת החומה של הכניסה אני הולכת לאט
לא רוצה שתיכנס רק שהזמן יעצור
והוא ממשיך תיק תק, תק, תק, תק, תק ודופק חזק יותר
ולא עוצר
הזמן עובר כנצח ועד שאתה תגיע כל שניה תהיה סיוט
נוגעת לא נוגעת במפתח שמסתובב מעצמו
אתה נכנס אומר שלום אני צריך מהר עכשיו
וזה עומד הזמן לא זז
לברוח לא לברוח? לא. לקוח קבוע כסף פרנסה
נכנס אתה שואל ניכנס? אני מהנהנת עם ראשי
נכנסים מתפשטים מתחילים
הזמן עובר כנצח ועד שאתה תגיע כל שניה תהיה סיוט
שעון עוצר הזמן גומר ואתה לא
שתגמור תקום תצא תזרוק שטר תשאיר טיפ ותלך |
|
|
איפה כל צעירי
תל אביב?
לא טל מוסרי
ודנה דבורין
וכאלה, שברור
לכולם מה יצא
מהם, אלא טל
זייברט, יריב
יפת, תומר
גוטליב, שיר
גוטליב, נועה
כהן, איפה אתם
כולכם?
כל היודע דבר על
מקום המצאם
מתבקש לכתוב
סלוגן על כך,
בצירוף המילים
"צעירי תל
אביב", ואני כבר
אראה.
תודה.
הנה, שימוש
נורמלי לקובייה
הזאת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.