קובי ואני תיכננו בכלל להיכנס לשירותים בבית הקפה של שוקיעלמה,
אבל היא, תמי, עפה מהכסא שלה, הפילה אותנו על הרצפה ונדבקה
אליי, ומאז היינו יחד. קובי אמר שהיא רק תפריע לנו בדרך, כי
נורא קשה להסתדר בשלשה, אבל לא היה לנו יותר מדי מה לעשות
בעניין, תמי ואני התאהבנו ולא היה מה שיפריד בינינו. אבאמא היו
צריכים לעשות אצלי שיפוצים בכל הבית ולהרחיב את הדלתות, כדי
שנוכל להסתובב שם. למזלנו, תמי נדבקה אליי בכתף, אז היה לנו
מספיק מרווח להסתובב בחופשיות. בכלל לא הייתי מוכן למחויבות,
אבל אבאמא אמרו שככה זה, אהבה פשוט נופלת עליך משום מקום. רק
עברו כמה ימים וכבר היה לנו את הריב הראשון שלנו, תמי דרשה
שקובי יעזוב כי הוא מפריע לכל ההרגשה האינטימית שלנו, וקובי
שמע אותה וקרא לה "בת זונות", ומשם כל היחסים התדרדרו, עד
ששבוע מהרגע שתמי התאהבה בי, קובי דרש ממני להחליט בינו לבין
תמי. אמרתי לו שאני לא ממש יכול להחליט והוא התרגז ואמר כמה
דברים על אבאמא, שלא שמעתי אותו אומר בחיים, ובסופו של דבר גם
אני התרגזתי והוא נפרד ממני ועזב. זו היתה הפעם הראשונה
שהתרחקנו מאז שנולדנו, כבר מילדות היינו החברים הכי טובים,
בלתי נפרדים, שיחקנו ביחד בחצר הגן ובהפסקות בבית-הספר, רכבנו
ביחד על אופניים וקיבלנו יחד רישיון נהיגה.
תמי היתה מאושרת מהמצב החדש, ולכן הודיעה שאנחנו מתחתנים תוך
שבוע, כי בכל מקרה זה הרי מצופה מאיתנו ואף אחד לא ישמח לראות
שאנחנו חיים יחד מחוץ לנישואין. מייד אחרי החתונה טסנו לטיול
בפריס, לכבוד ירח הדבש. אני רציתי לאיטליה, אבל תמי פשוט עלתה
למטוס וקבעה בשבילנו, ועוד התיישבה ליד המעבר, כי יש לה
בחילות, ואני נאלצתי לעמוד ולהפריע לדיילות כשעברו עם עגלות
האוכל והשתייה. קובי תמיד נתן לי לשבת ליד החלון, בזמן שהוא
ישב לידי, הסכמנו על זה בלי לדבר בכלל, פשוט הבנו אחד את השני.
רציתי לראות אותו שוב, אבל זה מה שעושים בשביל אהבת אמת, כמו
שלי ושל תמי, זה מה שהיא אמרה. טיילנו בכל המקומות המוכרים
והרומנטיים של פריס: שער הניצחון, כנסיית נוטרדאם, הלובר, נהר
הסיין ומגדל אייפל, כמובן. ממש אפשר לראות אנשים נדבקים אחד
לשני בכל מקום ברחבי העיר הזו. ניסיתי לסחוב את תמי למונדיאל,
לראות את צרפת משחקת - אומרים שלפעמים אחת האוהדות עפה על
זידאן, נהרגת מהנפילה, וצריך להפריד את הגופה בניתוח - אבל
הסיגריות עייפו אותי ונאלצתי, בלית ברירה, להסכים ללכת
ליורודיסני ולהפליג במנהרת האהבה. כשחיכינו בתור לסיבוב השני
ב"רכבת השדים", הופתענו לגלות שנדבקה אליי אישה בשם ויוי.
ניסינו להסביר לה שתמי ואני מאוהבים כבר כמעט חודש, אבל היא
אמרה שזו לא אשמתה והיא פשוט פתאום התאהבה בי. תמי האשימה אותי
שאני בוגד בה, ואני ניסיתי להסביר לה שלא היה לי שום קשר
לעניין. ויוי התערבה ואמרה שבאמת לא עשיתי כלום, אבל תמי קראה
לה "כלבה" ואמרה לה לשתוק. עברה עלינו תקופה לא קלה, אך לבסוף
התרגלנו לכל רעיון השלישייה, הרי לא היינו הראשונים, היו
תקדימים. מיותר לציין שנאלצנו לבצע שיפוצים מחודשים, לשנות
לגמרי את כל חיי המין שלנו - קובי היה ממש אוהב את העניין -
ולמצוא עוד כיסא בעבודה לויוי - שרצתה בכלל להישאר בצרפת, אבל
הטלנו על הרעיון וטו בהחלטת רוב - עניין שהכריח אותנו לפנות
זמן לאולפן, כדי שויוי תוכל ללמוד עברית. היינו יכולים להסתדר
לא רע, אבל כשהלכנו ברחוב מישהו בשם דני נדבק לויוי ואמר שהוא
פשוט אוהב זרות. מאז כבר לא יכולנו לעצור את זה: גידי נדבק
לדני מסיבות שהוא לא רצה לפרט, שוקיעלמה נדבקו אלינו בקריצה
שלא השתמעה לשתי פנים, ולפני שידענו היינו כוח מוביל בארץ, וכל
המפלגות חיזרו אחרינו, אבל אנחנו הכי אהבנו את מפלגת "ביחד",
ולכן נדבקנו אליה לכל מערכת הבחירות, וביקרנו בכל ישיבות הכנסת
אחרי שניצחה ברוב קולות. התחילו לראיין אותנו בעיתונות
ולטלוויזיה, ולבסוף כל התקשורת התאהבה בנו ולא זזה מאיתנו.
קובי, כמו כולם, כנראה שעקב אחרי כל הדיווחים, כי באחד מסיורי
"נישוק התינוקות" שלנו בעיר, ראיתי אותו ברחוב. היתה מחוברת
אליו נערה צעירה, שלא זיהיתי. קובי זיהה אותי והתקרב אלינו,
ועמדנו כמה רגעים בשתיקה והסתכלנו אחד על האחרים. לבסוף אני
הייתי זה שדיבר ראשון ואמרתי שאני מצטער, והוא התחיל לבכות
בעצמו ואמר שהוא לא התכוון למה שהוא אמר, וכמה רגעים אחרי זה
כבר היינו דבוקים שוב אחד לשני. לאשתו, שהוא הציג בשם איילת,
לא היה אכפת להצטרף, כי היא ראתה את כוכב אופרת הסבון האהובה
עליה, ונדבקה אליו. קובי חשב שזה יהיה ענק, שוב אנחנו יחד,
מבלים, מזיינים - והיו הרבה נשים סביבנו - עד שהוא גילה,
כמוני, שלא הכל טוב, שחיי המין של הקבוצה כמעט ולא קיימים,
ואפילו אי אפשר לבגוד באשתך בלי שאשתך השנייה תראה ותספר לה,
המצב התדרדר מרגע לרגע. היום שבו החלטתי שאני לא מסוגל יותר,
היה כשענבל, הבוסית הכי שנואה עליי ועל קובי בעבודה נדבקה
פתאום לויוי, ולא זזה לי מהפרצוף. התחלתי להשתכר, לקלל
ולהרביץ, ניסיתי בכל כוחי להרחיק את החבורה ממני, אבל ברגע
שויוי ותמי נפרדו ממני בטענה שאני לא הבנאדם שהן התאהבו בו,
שוקיעלמה ובחורה בשם שרה נדבקו אליי בגלל שהיה להם משהו
מזוכיסטי באופי. קובי בינתיים מצא כמה חברים שהתאימו לו יותר -
שלא היו "מסוכנים לעצמם ולסביבה", כמו שהוא אמר - נפרד ממני
ונדבק אליהם. נמאס לי מהחיים והחלטתי להתאבד, אבל זה רק משך
עוד כמה אנשים שאמרו שאני ממש אפל, ונדבקו לי לידיים ומנעו
ממני אפילו לחתוך את הורידים. לאט לאט, מרגע לרגע, נוספו עוד
ועוד אנשים. היו שמועות על כמה אנשים שנמצאים מתחת לכולם ואף
אחד לא שמע מהם, אני לא האמנתי לזה, עד שכשחיפשתי את קובי כדי
להשלים איתו, הוא נעלם. היו כל-כך הרבה אנשים שם, כולם הפריעו
לי בחיפושיי, ולא הצלחתי בכלל להתקרב, אבל ידעתי שקובי היה
עושה בדיוק אותו דבר למעני, והמשכתי לחפש, בגדתי בכמה אנשים,
דרכתי על אחרים, סכסכתי בין זוגות כדי להיכנס ביניהם, אך לא
מצאתי אותו, קובי נעלם בין שאר הפרצופים. פרצתי בבכי, הרטבתי
את כולם בדמעותיי, חבטתי בידיי וברגליי בכעס ובעצב, וכולם
הרגישו בכאבי, לכן נדבקו אליי יותר ויותר אנשים, עד שלבסוף
נערמו כל-כך הרבה אנשים מעליי, כל-כך הרבה שאהבו אותי, ונקברתי
מתחתם, ולאט לאט נגמר לי האוויר לנשימה.