הוא הלך ברחובות רמלה. הרוח שרקה במין קצב מסחרר. הגשם היכה
בעוז על פניו. החיים שלו לא היו משהו. רק עכשיו הוא הבין למה
היא היתה כזו ומה היא מסתירה ממנו. לא התכוונתי ללכת לגדי. רק
במקרה עברתי בסביבה, היא אמרה. הוא הרגיש איך הכעס והזעם
משתלטים עליו. היא עוד תשלם על זה, הוא חשב. כאילו שלא ראה איך
היא וגדי אוכלים ביחד, ואיך גדי שולח יד כדי להוציא משהו שנדבק
לה בשיער, ואיך היא מצחקקת במבוכה. הרוח המשיכה להכות על פניו.
הוא רצה לבכות אבל לא הצליח. כנראה שהיא באמת מסתירה ממנו משהו
חשוב, אם אמרה שלגדי יש עבר אפל. אולי עבר אפל איתה, חשב
במרירות.
המשך יבוא... |
