אז נגיד שאני הולך ברחוב ונופל לי משהו.
נגיד גם שאני לא מוצא אותו, ומחפש עוד ועוד ועוד.
נגיד שאני מאבד תקווה וממשיך הלאה ושוכח מכל העניין.
נגיד שעוברים ימים שלמים,
חודשים,
ופתאום אני מרגיש חסך.
ונגיד שאני לא מצליח להבין מה זה החור הזה שאני מרגיש עמוק
עמוק בנשמתי.
נגיד שהזמן חולף והחור רק גדל,
וגדל,
ונשמת אפי האחרונה מחשבת לבקע את עצמותיי.
נגיד...
נגיד...
נגיד ש
ה
כ
ל
קצת מסתבך
והולך
והולך
והולך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.