יהורם ארבל הוא משורר בצורת
איש חביב וטוב לבב
הוא קם בבוקר וישן בלילה
ואוהב את חבריו
הוא מליצי ואולי קצת ציני
אבל הוא בחור נפלא
היה זמר של ילדי פרחים
לפני כמעט שלושים שנה
כשהוא רחוק ממני אז
אני נהיה עצוב
אל תמות יהורמי, אל תמות!
הוא מרעים בבאס מהטלויזיה
איש פרסום ואיש בשורה
בשלישי בערב טוב לבו ביין
הוא יוצא שוב בשירה
ושיריו נוגעים בי פאר של פעם
וקול עמוק מכל באר
על בדל שפתי עוד עולה הטעם
של נצחונות קסומים להתפאר
כשהוא רחוק ממני אז
נהיה לי עור ברווז
אל תמות יהורמי, אל תמות!
וזמנים של פעם עוד אולי
ישובו ואני שוב אתבשם
בריח נצחונות עם קול מונוטוני
של קריין רצף בן בלי שם
אז יהורם לא עוד יהיה שם
לא עוד ישיר האיש שירו
גם אם אני לבד בכיתי
אני לא יריתי בו
כשהוא רחוק ממני
אז אני בך נאחז
אל תמות
יהורמי,
אל תמות. |
