גיא ירדן / פולין |
אני שם פניי בחלון
ולא מקור הלב מרטט
כשפנייך מול לבן חיוור
חוזרות וכובשות את עיניי
למענך נסעתי רחוק
להדליק את נר דמעתך
אל ארץ חיוורת אדמה
בה דבר לא ברור
בה הכל מוטל שבור
אך רק תפילה בפי לאמר
והדמעות דמעות של אבן
צונחות אל העפר
אל מול גדרות של תיל
שוב משהו נשבר
והנה ניצן קטן
נקודה ירוקה על קטיפה לבנה
מציץ מבין החומות
אילו רק ידע
מה ערכם של חיים
הצומחים במקום
בו אבדו נשמות
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|