|
ויהי בוקר ויהי ערב
ואין אומר לכאב הרף,
משורר חצות קודש מחלל
כלב חוצות קינה מילל
בין החורבות הרוח שורקת
הבית חולם שקט שקט.
בבוקר בבוקר
פושטת השמש את ניבלת הלילה
מותחת את עורו על סיר נפוח
מקישה קלות במקל שקד
ביטים קרירים בקצב העצב.
כשיוצאת חמה מנרתיקה -
בחלונות דליקה,
נוודי הלילה מוכי הסנוורים
גורפים באויר אורות נשברים
באצבעותיהם השקופות
בעיניהם היפות
אל הכיסים העמוקים
אל אפלת השקים
לפני שיימוג זיכרם.
אהבת היום תאסף עם ערב
אל זרועות לילה
חגור בחרב
|
|
|
אני לא
מאמין!!!
הסלוגנים
הבוגדניים
והמטונפים שלי
שכחו את
היומהולדת שלי!
כלום, כלום לא
קיבלתי מהם
אפילו לא
חיבוקי!!!
לך תסמוך על כמה
מילים שחורות
במסגרת דקה
שמונחות על רקע
כתום...
אביה האיום ברגע
של משבר איום. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.