עד מתי אקום בבוקר ואחשוב עלייך?
ועד מתי אחלום על פנייך?
מתי יגיע היום שבו אוכל להגיד
שהכל מאחוריי?
יושבת ומחכה ליום שיגיע
מחכה לעוד חיוך
לקום לבוקר שכולו אושר
בוקר של מציאות

ושוב היא לוחשת לי
לבוא אליה
היא מופיעה לי בחלום
מבקשת שאחזור
אני פותח את העיניים ומבין
שמכאן אין דרך חזור

עד מתי אעדיף לחלום
מאשר להתעורר ולגלות שאת לא כאן?
ועד מתי כל כוכב יזכיר לי
עוד לילה איתך?
כל זיכרון שמסרב להימחק
כל דמעה שכבר התייבשה
כי היא כבר לא מחכה
הפסקתי לקוות
להתעורר לתוך חלום שלא ייתגשם
מחכה לעוד חיוך
לקום לבוקר שכולו אושר
בוקר של מציאות