בבוקר שטוף שמש בין קיץ לסתיו
יצאתי למצוא לי את שביל הזהב
ראיתי אותו מנצנץ מרחוק
נחפזתי אליו בין הבכי לצחוק
טיפסתי בדרך עד גובה ההר
ירדתי לעמק חציתי נהר
ואז כשכמעט כבר הגעתי אליו
הוא פתאום נעלם ואבדו עקבותיו.
כבר כמעט צהריים האופק רחב
ואני מחפש עוד את שביל הזהב
עם מפה ומצפן ואולי קצת עזרה
נראה שאגיע אליו במהרה
אך כל מי ששאלתי עורר בי ספק
אני התקרבתי והוא התרחק
גם כבשה חמודה וזאב לא חביב
אמרו לי תלך ותשוב באביב.
בשעת בין ערביים אדמו עננים
בין סלע מחלוקת להר מדנים
כשעייפתי הנחתי ראשי על כוכב
ותפסתי נמנמת על שביל החלב
ירח חיוור בי הביט בשתיקה
על שתי עגלות שם תליתי פיתקה:
"על שביל הזהב תהיה מאושר
מובטח פרס נאה למוצא הישר"
| 
