|
בחצות וחצי עודי ערה
בחצות וחצי יושבת ומנגנת
לפי צלילי נשימתי דו רה מי של מתחילים
קוראת את תוויך כמו ספר פתוח
בחצות וחצי הלילה חולמת בהקיץ
הינך מנגן אותי ואני שרה לצלילך
אתה קורא את כל רצונותיי
בנגיעות רכות של תווים
כל נגיעה מנגנת היא נגיעה מלטפת
וצלילי נשימותיי מתערבבות בלחן הנעים
בחצות וחצי בלילה מנגנת אותך
עוצמת עיניים ורק מקשיבה לצלילך
ואתה, אינך מקשיב
משווה אותך לסטיבי וונדר המנגן הכל יכול
תוהה אם יבוא היום ותנגן אותי גם כן
באותו קצב אך בלחן שונה - הלחן שלי
בחצות וחצי צלילי נשימותי מתעייפות
מתהדקות לכדי נשימה אחת, נאנחת
התווים מתערבבים בין השורות
קולי עייף ומתחילה לזייף אך הוא אינו שם לב
פושטת בגדיי בעודי שרה לך
עירומה בשבילך ואתה עוד תמשיך לנגן
תנגן לצלילים זרים שאינם שלי...
מוקדש ל-ל' שלא יודע שזה עליו וכנראה גם לא יידע
|
|
|
חייבים לכתוב פה
משהו מתחכם
ומצחיק?
אני לא יכולה
לכתוב שהכלב שלי
מת היום וכואב
לי?
ואם אני ממש
רוצה להכריז על
זה לעולם כדי
שיעמדו איתי דקת
דומייה?
זה חשוב לי, אתם
יודעים...
אז רק שתדעו
שהכלב שלי מת!
וזה בכלל לא
אמור להיות
מתחכם או מצחיק! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.